מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםשו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן מ״ה
אמסטרדם, הולנד, אייר תשס"ה
מה. סדרי תפילות ביום העצמאות ויום ירושלים, על פי הנחיות הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם
שאלה: האם תוכלו להדריכנו כיצד לנהוג ביום העצמאות וביום ירושלים על-פי הנחיות הרבנות הראשית לישראל בנושאים הבאים:
א. ברכת שהחיינו.
ב. אמירת "ופרוש" בתפילת ערבית.
ג. הלל בערב ובבוקר, בברכה או בלעדיה.
ד. קריאת התורה והפטרה.
ה. פסוקי דזמרה ופרקי תהלים לפני ערבית.
אם יצאו סידורים מיוחדים עם תוספת קטעי לימוד לכבוד ימים אלה, אנא הודיעונו.
תשובה: במהלך השנים פורסמו פסקים רבים של הרבנות הראשית בדבר סדרי התפילה ליום העצמאות ויום ירושלים.
א. בעניין ברכת שהחיינו ביום העצמאות, נחלקו גדולי הרבנים בארץ ישראל מאז קום המדינה, והראו פנים לכאן ולכאן. למעשה, נראה שברוב המקומות לא נהגו לברך. ודאי שמי שרוצה לברך יש לו על מי שיסמוך. לגבי ברכת שהחיינו ביום ירושלים לא מצאנו התייחסות, ואף הרבנות הראשית לא פרסמה דבר בעניין זה.
ב. אמירת ו"פרוש עלינו סוכת שלומך" בחתימת ברכת השכיבנו בליל יום העצמאות ויום ירושלים לא תוקנה על-ידי הרבנות הראשית בתחילה, אלא רק על-ידי הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן. ברוב המקומות נוהגים לחתום כבימי חול, "שומר עמו ישראל לעד".
ג. בעניין אמירת הלל – כבר בשנת תש"ט, לקראת חגיגת יום העצמאות הראשון, תקנו הרבנים הראשיים דאז, הרב עוזיאל והרב הרצוג, לומר בשחרית הלל בלא ברכה, לאחר תפילת שמונה עשרה. הרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, הורה לקרוא הלל בברכה, וחזר על הוראתו זו כשנבחר לכהן כרב הראשי לישראל.
לגבי אמירת הלל בלילה, בתקנה הראשונית לא נזכר דבר כזה, אולם הרב גורן הורה לנהוג כן – לקרוא הלל בברכה אף בליל יום העצמאות. המנהג ברוב בתי הכנסת לומר את ההלל ביום בברכה. בלילה, ברוב המקומות לא אומרים את ההלל, ובמקצת המקומות שאומרים יש האומרים בלא ברכה ויש בברכה.
לגבי יום ירושלים, מחמת הנסים הגלויים שהיו במלחמת ששת הימים תקנו בשנת תשכ"ח הרבנים הראשיים, הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים, לקרוא את ההלל בברכה בתפילת שחרית. לגבי ליל יום ירושלים – לא נהגו לקרוא בו את ההלל, ויש הקוראים אותו בלא ברכה.
ד. בעניין קריאה בתורה מיוחדת ליום העצמאות – בסדרי התפילה שהנהיגו הרבנים הראשיים לאחר קום המדינה לא מצאנו כל תקנה בעניין. הרב שלמה גורן הנהיג קריאה בפרשת עקב, ללא עולים לתורה וללא ברכות.
המנהג הפשוט הוא שלא לקרוא בתורה ביום העצמאות – למעט כמובן הקריאה הרגילה בפרשת השבוע, כשחל יום העצמאות בשני או בחמישי.
בעניין ההפטרה – ההפטרה שתוקנה היא הפטרת "עוד היום בנב לעמד". ההפטרה עוסקת בגאולה ובימות המשיח, ומתאימה לעניינו של יום העצמאות. הפטרה זו נקראת בחו"ל ביום טוב שני של גלויות של שביעי של פסח. בארץ ישראל, עד שתוקנה ליום העצמאות לא נאמרה. בתקנת הרבנות נכתב "מקריאים בניגון הפטרה" ובשנה אחרת הודגש "בלא ברכות".
ה. ביום ירושלים תיקנו לומר את שירת הים פסוק בפסוק. הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, תיקנו לומר בליל יום ירושלים את מזמורי התהלים הנאמרים בליל יום העצמאות. אין התייחסות מפורשת לגבי פסוקי דזמרה – אם להתפלל בשחרית פסוקי דזמרה של שבת, כדרך שנוהגים ביום העצמאות, אך דומה שכך המנהג המקובל בבתי הכנסת.
ישנם כמה סידורים מיוחדים שיצאו, ובהם תפילות יום העצמאות ויום ירושלים בתוספת קטעי לימוד מעניינם של ימי ההודאה. הרב מ"צ נריה הוציא תיקון ליום העצמאות, ולאחרונה הוציאו בישיבת ההסדר רמת גן, על-פי הדרכותיו של הרב יעקב אריאל, רב העיר ונשיא הישיבה, סידור "גואל ישראל", ובו חומר רב נוסף.