שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן מ״ח

ראש צורים, ישראל, אלול תשס"ז

מח. הבדלה בין יום טוב ראשון ושני לישראלי השוהה בחו"ל

שאלה: שליח ישראל הנמצא בחו"ל, כיצד ינהג בעניין הבדלה על הכוס (שתתיר אכילה) כשמוזמן להתארח אצל בני המקום, או שמארח צעירים, אצלו בבית, במוצאי יו"ט? האם לומר בשקט, בעת שבעל הבית מקדש, או ללכת לחדר אחר? כיצד לנהוג במוצאי שבת, כשיש צורך בנר ובשמים שניכרים יותר?

תשובה: לדעת רוב הפוסקים בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל מבדיל במוצאי יום טוב ראשון בצנעה.

הדרך להבדיל בצנעה היא ללכת לחדר אחר ולהבדיל שם (וממילא אין בעיה גם בנר ובשמים כשחל יום טוב ראשון בשבת).

הפתרון של הבדלה בשקט בשעה שבעל הבית מקדש אינו פתרון טוב, משום שיש לחוש שירגישו בכך, ואין זה "בצנעה", ועוד שנראה שאין להבדלה באופן זה גדר של הבדלה על הכוס.

לכן, אם אין אפשרות ללכת לחדר אחר ולהבדיל שם מבלי שירגישו בכך – לא יבדיל. כיוון שהוא מנוע להבדיל מן הדין – רשאי לאכול, ולכשיתאפשר לו להבדיל בצנעה, אף בשעה מאוחרת בלילה, כשילכו האורחים, או כשילך הוא מבית המארח, או ילכו לישון או למחרת ביום – יבדיל.

וכשחל יום טוב ראשון בשבת, שגם בעל הבית עצמו מבדיל (ביקנה"ז), אם אין אפשרות להבדיל בצנעה בחדר אחר, יוצא גם האורח שהוא בן ארץ ישראל ידי חובת הבדלה בכך ששומע יקנה"ז. את ברכת הבשמים יוכל לומר בנפרד – אם יתאפשר לו הדבר, וגם אם לא יאמרה – אין היא מעכבת את ההבדלה. טוב שישמע גם את ההבדלה שבמוצאי יום טוב שני של גלויות מבן חו"ל.