שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן פ״ז

ניו יורק, ארה"ב, אייר תש"ע

פז. קניית אברים להשתלה באמצעות מתווך ממקור מפוקפק

שאלה: אני משמש כרופא ועומד בראש ועדת האתיקה הרפואית של אוניברסיטת קולומביה. בשבת הבאה אמסור שיעור הלכתי על הנושא של קניית אברים ממדינות זרות לצורך השתלות.

אני משער שהתנאים ההלכתיים שחייבים להתקיים כדי להתיר מכירת האברים אינם חלים אלא על יהודים ששוקלים למכור את אבריהם. מהם התנאים, אם בכלל, שיהודי הרוצה לרכוש איבר מגוי מחויב לקיים? האם היהודי מחויב לחקור את הנסיבות בהן הושג האיבר מן ה"תורם"? אנחנו יודעים שרבים מה"תורמים"- המוכרים, אם לא כולם, עברו על החוק במדינה בה הם חיים, חוץ מאירן – וגם נוצלו על-ידי המתווך.

האם אסור לחולה לקנות איבר בנסיבות אלה?

תשובה: בעניין מכירת אברים של יהודי לצורך השתלה, ראה מאמרו המקיף של ד"ר הרב מיכאל ויגודה.

כמתואר בשאלה, המציאות כיום היא שברוב רובם של המקרים שבהם קונים איברים שמקורם במדינה זרה, מדובר בניצול התורם במקרה הטוב, בהפיכתו לבעל מום או הריגתו במקרה הגרוע.

כל ניסיון להגדיר את מעשיו של המתווך באמצעות דיני גזל ואונאה עלול לגמד את האיסור. ועל כגון זה כבר נאמר "כי מלאה הארץ חמס", "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" ו"לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה".

עוד נוסיף להעיר שאבר שנלקח בכוח ובמרמה – הרי הוא גזול בידי המתווך, ורבים הפוסקים הסבורים שאף שכל התורה כולה נדחית מפני פיקוח נפש, איסור גזל אינו נדחה מפני פיקוח נפש, לכן אסור להתרפא מאבר זה.

אף על-פי שהיהודי עצמו אינו מרמה את התורם, והוא קונה מהמתווך את האבר, עדיין רובצים עליו איסורים רבים.

אף לאלה הסוברים שאיסור גזל נדחה מפני פיקוח נפש, עדיין יש לאסור גזל הנעשה בצורה מערכתית ופומבית, מפני שיש בדבר זה חילול השם.

מכל הנ"ל יוצא ברור שישנה חובה גדולה על המושתל, לדעת ולחקור מה המקור של האברים שהוא מקבל להשתלה.

מדינת ישראל, מדינתו של "עם סגולה", חייבת להוביל את ההתנגדות הבין-לאומית למעשים מסוג זה.

אין לשכוח שבצד גודל האיסור של ניצול הזולת, ניצב בפנינו נושא ההצלה מחיים למוות של החולה המוטל לפנינו. לכן יש לדון בכל מקרה פרטי לגופו.

כאן המקום להעיר כי יש לעודד תרומת אברים שאין תרומתם פוגעת בתורם. ואף שאין חובה לתרום, יש לשבח ולעודד את התורמים, ולפרסם את רום מעלתם וצדקתם.

עוד נוסיף כי על-פי פסק מו"ר הגר"ש ישראלי, בשבתו כראש ועדת ההלכה של הרבנות הראשית לישראל, שהצטרפו אליו הרבנים הראשיים בעבר ובהווה ועוד גדולי עולם, יש לעודד תרומת איברים לאחר מות מוחי; כל זה בהתקיים כל התנאים המבוארים בהחלטת הרבנות הראשית משנת תשמ"ז, וכפי שהתקבל בכנסת בחוק המוות המוחי-נשימתי בשנת תשס"ח.