שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן י״ח

מומבי, הודו, אדר תשס"ג

יח. מכירת בתי כנסת שאין מתקיימות בהם תפילות

שאלה:

בעירנו בתי כנסת רבים שנסגרו, עקב עזיבה של רוב הקהילה. חלק מבתי הכנסת נתרמו לשלטונות ומשמשים כספריות או לצרכים חברתיים אחרים, וחלק עדיין עומדים ריקים. אנשי הקהילה רוצים למכור בתי כנסת אלה ולהשתמש בכסף לצדקה בתוך הקהילה היהודית, אך יש כאלה שמתנגדים למכירה עקב קדושת בתי הכנסת. באלו תנאים מותר למכור את בתי הכנסת?

תשובה:

במקרה שתואר בשאלה, שבתי הכנסת עומדים סגורים מחמת מחסור במתפללים, ניתן למכור את בתי הכנסת בתנאים דלהלן, ועל פי סדר העדיפויות הבא:

א. להשתמש בכסף שנתקבל לצורך בניית בתי כנסת במקום אחר, רכישת ספרי תורה, החזקת לומדי תורה, נתינת צרכי חתונה ליתומים או לעניים שאין ידם משגת לממן את חתונתם.

במקרים הללו צריך למכור את בתי הכנסת על ידי ז' טובי העיר או במעמד אנשי העיר, אך אין צורך בשניהם.

ב. אם ישנה בעיה בנתינה דווקא לצרכים הללו, ניתן להשתמש במקצת הכסף לצורך הצרכים המתוארים בסעיף א, ובשאר הכסף לצרכי ציבור אחרים, כגון צדקה רגילה.

ג. כאשר גם דבר זה איננו אפשרי, ניתן להוציא את כל הכסף לצרכים אחרים.

ד. במקרים המתוארים בסעיפים ב ו-ג צריכה להיות המכירה על ידי ז' טובי העיר, במעמד אנשי העיר או בפרסום .

ה. בכל מכירה שהיא יותנה עם הקונים שלא ישתמשו שימוש בזוי באולם בית הכנסת (כגון שלא יבנו בתוכו בית כיסא), וכן שלא יסבוהו לכנסיה או לבית עבודה זרה אחר.

ו. חל איסור להשאיל או להשכיר בית כנסת. מצד שני, כאשר ניתן למכור בית כנסת ניתן גם לתת אותו במתנה, כאשר הנתינה נעשית על ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר.