שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן נ׳

ניו יורק, ארה"ב, טבת תשס"ג

נ. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים

שאלה:

בשו"ת "במראה הבזק" (ד) העליתם את השאלה בדבר גילוח והשמעת מוזיקה ביום העצמאות. אודה לכם אם תואילו לסכם את כל פרטי הדינים בקשר ליום העצמאות ויום ירושלים בנושאים:

א. עריכת נישואין.

ב. אמירת צידוק הדין, דין הלל בבית אבל ודיני אבלות בחג. האם ראוי לשלוח אבל כשליח ציבור בימים אלה?

ג. בשנים שמקדימים את החג, דין ה' באייר (וכ"ח באייר) כיום חול רגיל או "קצת חג"?

ד. כשמתחילים החגיגה בו ביום, האם צריכים להפסיק מיד בצאת הכוכבים?

תשובה:

א. ביום ירושלים מותר לערוך חופה וקידושין, אך ביום העצמאות המנהג הוא שלא לערוך. והמקל יש לו על מי לסמוך.

ב. 1. עניין אמירת צידוק הדין, לדעת המחבר יש לאמרו ולדעת הרמ"א אין לאמרו.

2. לגבי אבלות לא מצינו תקנה מפורשת של הרבנות הראשית, ולכן לא זזה אבלות שבעה ממקומה.

3. בעניין הלל יש אומרים שהאבל יצא לחדר אחר ואז יוכלו ציבור המתפללים בבית האבל לקרוא הלל, ויש אומרים שאין לקרוא שם אלא יקראהו כל אחד בשובו לביתו. ספרדים יקראו הלל ביום העצמאות בבית האבל.

4. ביום העצמאות וביום ירושלים אין ראוי לשלוח אבל לפני התיבה, אלא אם הוא הש"צ הקבוע בימים אלה, והציבור מעוניין לשמוע אותו דווקא.

5. בל"ג בעומר מותר לאבל לעבור לפני התיבה.

ג. 1. ה' באייר נשאר "קצת חג" לעניין אי אמירת תחנון, "צדקתך" והזכרת נשמות, גם אם הוקדם.

2. יום ירושלים אינו חל לעולם בשבת, וכשחל ביום שישי שנים רבות לא הקדימוהו. בשנים האחרונות חל שינוי והחליטו להקדימו כשחל ביום ו' וגם כשחל ביום א'.

ד. אם מדובר בסעודת חתונה, כגון שהחופה נערכה בכ"ח באייר לפני השקיעה, מותר להמשיך בסעודה ובשמחה בלילה, ליל כ"ט באייר.

אם מדובר בסעודת הודיה משפחתית או ציבורית של יום העצמאות או של יום ירושלים, ביום העצמאות מותר להמשיך את הסעודה בלילה, ללא ריקודים ומחולות, ויש אומרים שמותר אף בריקודים ומחולות; ביום ירושלים הדבר תלוי במנהגי ספירת העומר.