שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן נ״ו

ירושלים, ישראל, אדר תשס"ה

נו. דיני מוקף ופרוז ששינו את מקומם בפורים משולש

שאלה:

השנה כשחל דין פורים משולש בירושלים, ירושלמי שרוצה לנסוע לשפלה, כיצד ינהג במקרים הבאים:

א. קריאת מגילה בירושלים, נסיעה לרעננה לאחר הקריאה (או ביום שישי בבוקר) וחזרה לירושלים במוצ"ש או ביום ראשון.

ב. קריאת מגילה, סעודה וכו' ברעננה, חזרה לירושלים במוצ"ש או ביום ראשון.

האם יש אמת באמירה שאם שומעים מגילה בירושלים, ראוי שלא לצאת ממנה עד מוצאי יום ראשון?

תשובה:

א. ירושלמי שנמצא השנה בזמן קריאת המגילה של ליל י"ד בירושלים, ונוסע אחר-כך לערי הפרזות, נוהג בי"ד בכל דיני פורים כבני ערי הפרזות וביום ט"ו וט"ז אין עליו כל חיוב. דרך זו היא המומלצת לגבי מועד הנסיעה.

אם רצונו להחמיר, ישלח מנות ויאכל סעודת פורים גם בט"ז.

רצוי שתהיה בידו בקריאה שבליל י"ד מגילה כשרה, ויקרא בה בלחש עם הקורא.

ב. מותר לצאת מירושלים לערי הפרזות בי"ד בבוקר לאחר קריאת המגילה, וזו הדרך הפחות מומלצת.

ירושלמי שיצא בי"ד בבוקר לערי הפרזות אינו צריך לשלוח מנות ולאכול סעודת פורים בי"ד (יום ו') אלא בט"ז (ויש הנוהגים להחמיר גם בט"ו – בשבת), בין אם יימצא בט"ז (יום א') בערי הפרזות ובין אם יחזור לירושלים. גם אם נמצא בערי הפרזות בזמן ששולח מנות, ראוי לשלוח למוקף כמותו, כלומר לאדם אחר שבא מירושלים כמוהו, או על ידי שליח למי שנמצא בפועל בירושלים. אין צורך כמובן לתת בפועל מנות לשליח שייסע לירושלים, ודי למנות (מראש או בטלפון) שליח הנמצא בירושלים בלאו הכי, שייתן מנות בשליחותו לירושלמי אחר.

"על הנסים" יאמר במצב כזה בשבת. כיוון שהוא נמצא במקום שבו הציבור אינו אומר על הנסים ביום זה, לא יהיה ש"צ לכתחילה.

את קריאת "ויבוא עמלק" במצב כזה – מפסיד.

במצב זה, ראוי שלא הוא יקרא מגילה לציבור ולא יברך עליה בעצמו בי"ד, בערב ובבוקר.

ג. אין זה נכון לומר שראוי שלא לצאת מירושלים עד מוצאי יום א'. לכל היותר יש מקום לדון בהמלצה להישאר בירושלים בשבת עצמה.