שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ז׳

טקסס, ארה"ב, מרחשוון תשס"ו

ז. כללי קדימה באמירת קדיש, מינוי כשליח ציבור ועלייה לתורה

שאלה:

לפי ההלכה, מה סדר הקדימות לעניין אמירת קדיש, מעבר לפני העמוד ועלייה לתורה של אבל בשלושים, אבל תוך י"ב חודש וביום השנה:

א. מי קודם לעניין מעבר לפני העמוד וקבלת עלייה לתורה?

ב. האם לחברות בקהילה יש השפעה על סדר הקדימויות?

ג. האם למי שיש "יארצייט" על חמיו או חמותו או על סביו וסבתו יש קדימות?

ד. אם לבית כנסת יש מנהג להחשיב "יארצייט" על חמיו או חמותו, האם יש לכך השפעה על סדר הקדימות? אם כן, האם זה נותן ל"יארצייט" זה מעמד כ"יארצייט" על הורה?

תשובה:

בכל ההלכות האלה, הכללים הראשונים הם "דרכיה דרכי נעם" ו"האמת והשלום אהבו".

הסדר נקבע על פי כללים אלה:

א. המנהג היום בדרך-כלל הוא שכל החייבים אומרים קדיש יתום יחד. לכן, לעניין אמירת קדיש אין משמעות לסדר הקדימויות.

ב. לגבי קדימות לעבור לפני העמוד כש"ץ הסדר הוא כדלהלן:

1. בן על הוריו קודם לכל החיובים האחרים. אם יש שני אבלים על הורה, מי שבתוך שבעה קודם לתוך שלושים, תוך שלושים קודם ל"יארצייט", "יארצייט" קודם ליום הפסקה ויום הפסקה קודם לתוך י"א חודש .

2. שאין בן, יש עניין לתת לנכד להתפלל על סבו , וכן לחתן להתפלל על חותנו.

3. נכד קודם לחתן, אלא אם יש מנהג מיוחד באותו מקום לגבי חתן.

4. חבר הקהילה קודם למי שאינו חבר כאשר שניהם באותה רמת חיוב, אלא אם יתקנו תקנה אחרת.

ג. לגבי עלייה לתורה, נהגו שה"יארצייט" עולה לתורה ביומו או לפניו, וכן בשבת שלפני כן עולה למפטיר. אם יש שניים, הקודם לעניין תפילה, כפי שנתבאר, קודם גם לעניין עלייה.

הרמ"א כתב שאבל עולה למפטיר .