שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ע״ב

זאגרב, קרואטיה, אדר ב' תשס"ה

עב. קבורת מי שהיה בתהליכי גיור ונפטר בטרם הגיעו לסיומם

שאלה:

מי שהנו בן לאב יהודי ולאם גויה, שהחל בשלבי התקרבות ליהדות, הגיע לבית הכנסת והיה בשלבי לימוד לצורך גיור, נפטר לפני שהתגייר. מה צריך להיות היחס ההלכתי אליו בעניין קבורה? עד כמה רלוונטי עניין היותו מזרע ישראל ובבחינת "צאן אובדות" שיש לקרבן – הרב עוזיאל בכמה מתשובותיו, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (אבה"ע סי' כ) וכן בשו"ת "פסקי עוזיאל" בשאלות הזמן (סי' ס"א וס"ד) במקרים הבאים:

א. בעניין קבורה, היכן לקברו? מה ניתן לומר על קברו?

ב. בעניין התנגדות אקטיבית לקבורתו בקבורה נוצרית, כשאמו הגויה חפצה בזאת?

ג. בעניין השתתפות בכלל בקבורה, במקרה שתהיה נוצרית?

תשובה:

גוי, אף-על פי שאביו היה יהודי והוא נמצא בשלבי התקרבות ליהדות, כיוון שנפטר לפני שהתגייר – דינו כגוי לכל ענייני הקבורה.

בכל מקום שניתן להקל בגוי מפני דרכי שלום יש לעשות זאת, על מנת שלא לפגוע באנשים אחרים שנמצאים בשלבי התקרבות ליהדות. בכל הפעולות שיינקטו יש לפעול בדרכי נועם, ובמיוחד כאן, בגלל הרגישות הרבה.

א. אין לקברו יחד עם מתי ישראל, ויש להרחיק את קברו לכתחילה ח' אמות ובדיעבד מספיקות גם ד' אמות. לחילופין ניתן להקים מחיצה בגובה י' טפחים, אשר יכולה להיות גם גדר חיה.

אין לערוך לו טהרה ולהלבישו בתכריכים, אך ניתן לומר עליו קדיש ולעשות לו אשכבה.

ב. אין חיוב להתנגד לקבורתו בקבורה נוצרית.

ג. במקרה שההלוויה תהיה נוצרית – בהלוויה קתולית חל איסור להשתתף, ובהלוויה פרוטסטנטית ניתן לצעוד אחרי הארון, אך אסור להיכנס לכנסיה, ואין להשתתף בקבורה עצמה.