שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ע״ט

ניו ג'רסי, ארה"ב, שבט תשס"ה

עט. סדר קדימויות בטיפול בפגייה וטיפול להצלת פגים פגועים

שאלה:

מהם כללי העדיפות שלפיהם צריך לקבוע את סדרי הטיפול בפגים? מתי ועד כמה צריך להשתדל להציל חייהם של פגים כשיש חשש שהצלתם תביא לסבל רב להם ולבני משפחתם?

תשובה:

ככלל, כיוון שנולד היילוד הוא יוצא מכלל עובר ודינו ככל חולה, שחובה להחיותו ואסור לגרום למיתתו. שאלתך נוגעת לשני תחומים שונים: העדפת הטיפול בפג אחד על פני האחר, והטיפול בפג שבמצבו הרפואי העתידי אינו טוב. ונענה על ראשון ראשון:

א. הקדמת טיפול

1. כאשר באים לפנינו בעת ובעונה אחת שני פגים, עלינו להעדיף את הטיפול בפג הנמצא במצב פיזיולוגי טוב יותר, אשר בו סיכויי הצלחת הטיפול גבוהים יותר, על פני הטיפול בפג שלא ניתן להחיותו אלא לחיי שעה.

2. כאשר באים הפגים לפנינו בזה אחר זה, והם במצב קליני זהה, היינו שניתן להחיות את שניהם לחיי עולם או שניתן להחיות את שניהם לחיי שעה, חובתנו לטפל בפג שבא לפנינו ראשון.

לדעת רוב הפוסקים חובה זו מוטלת עלינו גם כאשר זה שבא לפנינו ראשון אי אפשר להחיותו אלא לחיי שעה, וזה שבא לפנינו אחריו ניתן להחיותו לחיי עולם. לעומתם יש הסוברים כי אף-על פי שחיי שעה נחשבים לחיים לכל דבר, וחובה להציל אדם גם לחיי שעה, והמאבדם הריהו כשופך דמים, ביחס אליהם הצלת אדם לחיי עולם נחשבת לפיקוח נפש, ואם כן במצב של מחסור באמצעים יש לטפל בחולה שיחיה חיי עולם, אף שהדבר כרוך בהפסקת הטיפול בחולה שיחיה לכל היותר לחיי שעה.

ב. טיפול בפגות קשה

בתחום הפגות הקשה יש להבחין מבחינה הלכתית בשלושה סוגי פגים:

1. פג שמצבו סופני, היינו שגם עם טיפול רפואי אינטנסיבי ומלא סופו למות בשלב זה או אחר – פג זה דינו כנפל, שאין חובה להחיותו ואין מחללין עליו שבת.

2. פג הסובל או שעלול לסבול מנזקים התפתחותיים בדרגות חומרה שונות – בפג זה חובה לבצע כל פעולה לשם הצלתו, ללא קשר למצבו הרפואי העתידי, ואפילו ללא הסכמת הוריו.

3. פג שהוחלט כי יש לו סיכוי לחיות והוחל לתת לו טיפול, ותוך כדי הטיפול הידרדר או התברר מצבו והפך לסופני – דינו ככל חולה סופני, שבו נחלקו הפוסקים; יש המחייבים לתת לו כל טיפול רפואי אפשרי, אלא אם מוכח שהוא סובל. יש המתירים להסתפק בטיפול המספק לו את צרכי החיים הבסיסיים (חמצן, נוזלים ומזון) ולא לתת טיפול למחלתו הסופנית, וכן יש להורות בכל מקרה שהמשפחה סובלת או שיש חשש שהמשך הטיפול בפג זה יפגע בטיפול באחרים שמצבם בר רפואה.

ג. לדעת הרב נ"א רבינוביץ', לסתם פג אין "חזקת חיים". לדעה זו השלכות הן בנוגע לחלקה הראשון של התשובה, העוסק בעניין קדימות הטיפול, והן ביחס לחלקה השני של התשובה, העוסק בנושא טיפול בפגות קשה. לכן נראה כי ניתן לצרף שיטה זו להקל במקרה שבו ההורים מתעקשים על הפסקת הטיפול בו, ולא להציל את חייו של פג שעתיד לסבול כל חייו.