מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן פ״ב

ניו ג'רסי, ארה"ב, מרחשוון תשס"ה
פב. סדרי קדימויות בשימוש באמצעים למניעת הריון
שאלה:
אני משמש ברבנות בניו ג'רסי. מגיעות אלי שאלות בנושא זה, ואשמח לקבל חוות דעתכם: מהו הסדר הנכון לשימוש באמצעים למניעת הריון על פי ההלכה? במקום שאפסוק שהדבר מותר מבחינה הלכתית.
תשובה:
כמו שציינת, השימוש באמצעים למניעת הריון מחייב פסיקה של רב מוסמך (כמוך) לכל מקרה ומקרה לגופו של עניין. במקום שבו פסקת להתיר, להלן דעתנו בעניין סדר הקדימות בשימוש בהם:
א. גלולה - אין בה השחתת זרע, היא אינה מפריעה בקיום יחסי אישות והנאת הביאה (וממילא איננה מפריעה לקיום מצוות עונה), פעולתה זמנית, הפיכה (לכן אין בה בעיית סירוס) ועקיפה בגרמא. אכן, חלק גדול מהגלולות גורמות לדימומים בין-וסתיים (החדישות יותר גורמות לכך פחות). יש אומרים שיש חיוב על אישה הלוקחת גלולות לבדוק עצמה בוקר וערב כל יום במשך חודש. אם לא ראתה דם - הריהי בחזקת שאינה מדממת מהן ומותרת להמשיך בלי בדיקות, ואם ראתה דם - צריכה להמשיך לבדוק עד שיהיו לה חודשיים נקיים. ורוב הפוסקים לא חששו לזה.
הסכנה בעצם לקיחת הגלולה, מחמת החדרת הורמונים לגוף, פחתה בהרבה בגלולות החדישות. נציין שיש מן הפוסקים המתנגדים לשימוש בגלולה מחמת דימומים קטנים שלא יורגשו ומחמת הסיכון המסוים שיש בלקיחתן לזמן ממושך.
ב. התקן תוך רחמי (IUD) - אין בו השחתת זרע, איננו מפריע בקיום יחסי אישות ובהנאת הביאה (וממילא איננו מפריע לקיום מצוות עונה), הוא זמני והפיך (לכן אין בו בעיית סירוס) ופעולתו עקיפה בגרמא - אלא שלא הוברר עדיין מבחינה מדעית כיצד הוא פועל. היום הנטייה בין המדענים היא להסביר את פעולתו במניעת השרשת הביצית, ולכן אין בזה חשש איסור. ההתקן עלול לגרום לדימומים, וגם בהם לא ברור אם זהו דם נידה או דם מכה. יש מי שאסר התקנים בגלל זה ויש שהתירו, וכן עמא דבר.
ג. קוטלי זרע – כמו נרות או קצף, יש אומרים שזה נחשב כמו גלולות, כי הזרע אינו חסום לגמרי וחלקו מגיע לרחם, אלא שמת בדרך. יש אומרים שהיות שהזרע נקטל מיד, נחשב כמו שימוש במוך, שזה גרוע מבחינת ההלכה, ויש אומרים שזה הפתרון המומלץ מבחינה הלכתית. החיסרון (שיכול להיחשב גם כיתרון מבחינה הלכתית) הוא שההגנה על האישה איננה מושלמת, לכן אי אפשר להמליץ על שימוש בו במקום של חשש פיקוח נפש. וכמו כן, בכל שימוש נעשה גם מעשה בידיים, ולא רק בגרמא.
ד. כיפה (דיאפרגמה) – היות שהתכשיר חוסם את הזרע מלהגיע לרחם יש בו בעיה של השחתת זרע, והתירו שימוש בו רק במקרים של סכנה או חשש סכנה. רוב הפוסקים הכריעו שאין זו השחתת זרע ממש, כי הוא מונח עמוק והזרע זורם באופן חופשי עד אליו, ויש אומרים שזהו הפתרון המומלץ מבחינה הלכתית. לדעת ה"חזון איש" כיפה עדיפה על קוטלי זרע. גם כאן, כמו בקוטלי הזרע, אין הגנה מושלמת – עם כל המשמעויות שיש לכך. גם בשימוש בכיפה ישנו החיסרון של מעשה בידיים, שיש לקחת בחשבון גם אותו.