מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן פ״ה

ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ו
פה. דינה של הנולדת מפונדקאית גויה מהורים יהודיים, לעניין כהונה ולעניין חליצה
שאלה:
פרופ' חיים גראזי הראה לי את תשובתכם על בת שנולדה מאם פונדקאית גויה, ובעלי הביצית הם יהודים. פסקתם: "מעמדה של בת כזו הוא של ספק גיורת, ולדעת הגרנ"א רבינוביץ היא ודאי גיורת, ועל כן בין כך ובין כך אסורה לכהן, כיוון שספק דאורייתא לחומרא".
חשבתי שיש לחלק בין גיורת שספק אם באמת התגיירה וגיורת במקום שקיים חשש אם היא צריכה גיור, שגרות כזו אינה פוסלת אותה לכהן, כמו שפסקו הגרא"י הרצוג ("היכל יצחק" אבה"ע א סי' יז) והגרי"ש אלישיב ("קובץ תשובות" ג סי' קפא).
וכן ראינו בקהילתנו, שהאב"ד גייר בת כזו בלי ברכה, שמא בעלת הביצית היא האם וספק אם הבת צריכה גיור.
ואולי הנדון שלנו אינו דומה לנדון בתשובות הנ"ל, אך היות שלא העליתם את הסברה בתשובתכם ודחיתם אותה, ראיתי לנכון לשאול.
וכן יש לשאול אם הבת הזאת מתייחסת לבעל הזרע, ואם היא פוטרת את בעלת הביצית מחיוב חליצה אם ימות בעל הזרע בלי להוליד עוד בנים.
תשובה:
בת שנולדה מביצית של ישראלית ופונדקאית גויה צריכה גיור, ואסורה לכהן מספק כדין ספק גיורת. אין חילוק בהלכה בין מי שספק אם נתגיירה לבין מי שנתגיירה וספק אם היה צורך בגיור, גם לפי הגרי"ש אלישיב ("קובץ תשובות") והגרא"י הרצוג (שו"ת "היכל יצחק").
לגבי פטור של האישה בעלת הביצית מחליצה, לדעת מו"ר הרב ישראלי ספק גדול קיים בוולד שנולד בהפריית מבחנה, אם הוא מתייחס אחר אביו, ולכן נראה שחייבת בחליצה מספק ספיקא: ספק אם נחשבת הילדה כבת של הבעל, וגם אם היא נחשבת לבתו, אם היא נחשבת כגויה אינה פוטרת מן החליצה.