שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן ק״ב

מילאנו, איטליה, טבת תשנ"ג

קב. כשרותה של חומצת-היין TARTARIC ACID

שאלה:

שאלתי בענין שימוש בחומר הנקרש בדופני חביות היין של נכרים - שעליו כבר דן בעל "דבר שמואל" יו"ד בתשובה סי' ס"א וכינה אותו באיטלקית בשם קרימו"ר די טארטאר"ו - מה דינו של החומר ולא רק של החביות בהן הוא דבוק?

תשובה:

חומצת-היין (TARTARIC ACID) היא חומצה הנמצאת בענבים ומופקת מן הפסולת הנשארת בזמן סחיטת הענבים או מ"אבן היין" שהוא משקע הנקרש על דפנותיהן של בריכות וחביות יין במשך תהליך התסיסה. אחר תהליכי יבוש וזיקוק מערבבים את חומר הגלם עם חומרים כימיים שונים ונוצרות ריאקציות הנותנות לנו חומרים אחדים המשמשים בייצור מזונות שונים כחומרים מייצבים או כנותני טעם. הבעיה המתעוררת לגבי כשרות החומרים היא שחומר הגלם מופק מסתם יינם. אמנם, כאשר החומר שהה י"ב חודש מאז שהופרד מן היין ועד לגמר יצורו, ישנו בסיס רחב להתירו, אך כפי הידוע לנו אין כיום, בדרך כלל, שהייה של י"ב חודש. אבל יש פוסקים שהתירו חומרים אלה גם ללא שהייה של י"ב חודש בגלל תהליכי-הייצור המודרנים. למעשה נהגו רבים לסמוך על המקילים, ובפרט בחו"ל (כיום ישנם גם תחליפים סינתטיים, המסומנים ב-DL, ובמקום שאפשר, כדאי להדר ולהשתמש בהם).