שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן י״ג

ישראל, שבט תשנ"ג

יג. הנחת שקף עם טעמים וניקוד על גבי ס"ת בעת הקריאה

שאלה:

האם מותר בשעת הקריאה בתורה להעזר בשקף (נייר או פלסטיק שקופים), עליו יהיו כתובים טעמי המקרא, הניקוד, סופי פסוקים וכד' של פסוקי התורה, למעט האותיות.

הכוונה היא, להניח את השקף הנ"ל על גבי ספר התורה בעת הקריאה בתורה בציבור, כך שכמעט כל עולה לתורה יוכל לקרוא בעצמו, ללא עזרת ה"בעל-קורא".

לדעתנו, הדבר נחוץ מאד, בפרט בדורנו, בעיקר במקומות שאין בהם "בעל קורא", כגון בקהילות קטנות, בחו"ל, בצבא, בבית האבל וכו'.

תשובה:

1. ראייה דרך חומר שקוף

לדעת רוב האחרונים ראייה דרך חומר שקוף נקראת ראייה, אך בכל זאת עדיף לראות בצורה ישירה, במקום שיש אפשרות כזו.

2. כיסוי שקוף על גבי קלף

מצאנו ב"שערי אפרים" שכתב להסיר קודם הקריאה טיפת שעוה שעל הקלף, למרות שהאות ניכרת דרכה, ורק כשאי-אפשר לעשות כן, יקרא כך, ויסירנה לאחר מכן.

3. שינוי מן הנהוג

מצאנו ב"אגרות משה" שאסר ציפוי נילון המודבק על ספר-תורה כדי לשמר את אותיותיו, אף שלא מצא מקור מפורש לכך.

4. ניקוד והטעמה

נפסק בשו"ע שספר-תורה המנוקד - פסול [וה"ה באשר לספר-תורה מוטעם והוא משום שהניקוד וההטעמה מבטלים את המשמעות של "יש אם למסורת" מן הספר ומשאירים רק את המשמעות של "יש אם למקרא", ובדומה גם בנדון דידן.

לסיכום: מן הטעמים הנ"ל נראה שיש להמשיך בדרך הקריאה הרגילה בישראל, והקורא יעזר באחד מן הקהל שיעמוד על ידו ויסמן לו את הניקוד ואת הטעמים [ומה גם שבדרך כלל אין קריאה בלא טעמים פוסלת את הקריאה], ולא להשתמש בשקף המוצע.

שונה יהיה הדין לגבי מגילת אסתר שבה אין, בשעת הדחק, בעיה להשתמש בשקף המוצע. אך יש להגביל את השימוש בו בכך שאכן השקף יעשה בצורה כזו, שיהיה מובטח, שהטעמים והניקוד לא יסתירו את האותיות בשעת הקריאה.