שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן קל״ט

קליפורניה, ארה"ב, מנחם אב תשנ"ג

קלט. אופני החיוב ללכת לדין תורה כאשר והתחילו לדון בערכאות

שאלה:

לראובן יש סכסוך עם לוי ולאה אמו. ידוע שלוי הוא גברא אלימא כבר מילדותו, ויש לו משפטים רבים בבית המשפט בלוס אנג'לס.

ראובן רצה לקנות קרקע מלוי ולאה, אך לא הצליח למצוא הלוואה, ולכן לא קנה.

לאחר כשנה לוי איים על ראובן להורגו ואף היכה את אחיו של ראובן מכות נאמנות. ראובן תבע את לוי בבית משפט, ובית-המשפט קבע שאסור ללוי להתקרב אל ראובן או ביתו או בני משפחתו במרחק של אלף מטר.

לאחר כשנה של דיונים בבית משפט כאשר הדין כמעט הוכרע שלוי יצטרך לשלם לראובן כמה מאות אלפי דולרים, ביקש לוי לדון בדין תורה.

יצוין, שכל צד הוציא כסף רב על עורכי דין, וכן ידוע שבעבר היו ללוי משפטים עם יהודים ומעולם לא ביקש דין תורה.

האם ניתן לומר שראובן אינו חייב ללכת לדין תורה מהטעמים הבאים:

1. לוי ידוע כאדם אלים, וברגע שראובן מבטל את תביעתו, מותר ללוי להתקרב אליו או לביתו.

2. אחרי שהם כבר דנים בבית המשפט, זה נחשב ששני הצדדים הסכימו לבית משפט.

האם חייבים ללכת לדין תורה או שיכולים להמשיך לדון בבית המשפט?

תשובה:

לפי התיאור שכתבת, לא רק לוי עשה שלא כהוגן, אלא גם ראובן היה צריך לפנות עם תביעתו לבית-דין, ולא לתבוע תביעה כספית בערכאות, אלא אם כן קיבל היתר מפורש מבית-הדין לעשות כן. בדיעבד, כשהפסקת המשפט בערכאות כרוכה בהפסד ואף בספק סכנה, אין הוא חייב לעצור את התהליך, אבל עליו לפנות לבית-הדין בבקשה להתיר לו לידון בערכאות. אם אפשר לעכב את המשפט, מה טוב; אם לאו, אפשר לעבוד במקביל. אין צריך לומר לבית-המשפט שמשתמשים במערכת משפטית חילופית, ואם יוודע להם על ההליכה לבית-הדין, אפשר להסביר שזו התיעצות רבנית דתית, אם כדאי לגמור את הסכסוך באופן המשפטי הרגיל או אופן אחר.

על בית-הדין לקבוע, אם ראובן יכול להמשיך את המשפט בערכאות, וכן אם יש לו על-פי דין-תורה זכות בכסף שהערכאות עומדים לפסוק או כבר פסקו לטובתו. לא נראה שהעובדה, שלוי פנה (וכן בעבר כבר פנה פעמים רבות) לערכאות, תמנע ממנו את הזכות לדין-תורה לפחות במקרה זה, כשגם ראובן לא נרתע מלתבוע את לוי באותה הצורה. מאידך, יש סיכוי טוב שאחרי חקירת הנושא, בית-הדין יקח בחשבון את הרקע למעשה ויקבע שמעשי לוי הם התחמקות, ולא רצון לציית לבית-דין. על כל פנים, אין בעל-דין או כל גורם אחר שאינו יושב כבית-דין כשר לדון בנושא ולקבוע קביעות אלה.

הצעתו של הרב דהוי כאלו שני הצדדים הסכימו לדיון בבית-משפט, לא תעזור, כי השו"ע אומר, שגם אם קיבלו עליהם בפירוש בקניין, אינו כלום.