מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן קמ״ד

מונטוידאו, אורוגואי, אדר א' תשנ"ה
קמד. נישואיה של "גרושה" מקדושין רפורמים לכהן שחזקתו מסופקת
שאלה:
לפני מספר חודשים, מסרתי לאשה גט שסודר ע"י כתבו ותנו. לאחר מסירת הג"פ בפני ב"ד של ג' אמרתי לאשה כנהוג שהיא אסורה לכהן ולא יכולה להתחתן לפני צ"ב יום. אשה זו פנתה אליי לפני מספר ימים בהודעה מצערת שהיא רוצה להנשא אולם מתברר לה שחברה הוא כהן.
בחקירה ובדיקה של הנושא התברר כך:
הנשואין הראשונים של האשה היו על ידי רב רפורמי. אני מצרף צילום של הכתובה כדי להתרשם מבורותו של אותו רב. כמו כן קשה להניח שהיו עדים כשרים כל שהם בחופה זו. (באורוגואי יש מעט משפחות דתיות וכל פעם שצריכים עדים כשרים צריך להזמינם במיוחד. אני נוהג לקחת עימי תמיד אדם יר"ש לחתונות שכן ידוע לי שלא יהיו עדים כשרים באופן רגיל). כמו כן בחופות של הרב הנ"ל הכלה מוסרת טבעת לחתן ואומרת אני לדודי.... ואולי בכך בטלים הקידושין כפסק הרב משה פינשטיין.
לאשה אין ילדים מנשואין אלו.
מצד החתן המשפחה איננה דתית לפחות מזה 3 דורות. הסבא של החתן נולד בארגנטינה ולא קיבל חינוך יהודי או דתי, אביו של החתן אפילו לא עשה בר מצוה שהוא דבר המקובל אפילו במשפחות לא דתיות וכן הם אינם עולים לתורה כלל.
כמו כן שם המשפחה של החתן הוא שם משפחה שאיננו מיוחד לכהנים. מוכרים לי בעלי שם זה שהם לויים וישראלים בקהילתנו.
שאלתי היא כמובן האם ניתן למצוא צד להיתר בנדון. ברור שאם היינו יודעים על מצב זה לפני מסירת הגט היה יותר פשוט ויתכן שהיינו פוסלים את הקידושין בלבד, כדעת הרב משה פינשטיין שאין קידושיהם קידושין ואין צריך לחוש להם כלל (אבן העזר ח"א, סימן ע"ו-ע"ז וכן באבן העזר ח"ג סימן כ"ג וכ"ה). ושמא בכגון זה יש לחוש לדברי הרמ"א שכתב שבמקום עיגון ודוחק יש לחוש לדברי המקילים.
אולם כעת שנמסר הג"פ, האם ניתן לבטל את הקידושין הראשונים שהיו על ידי רב רפורמי ולומר שהג"פ ניתן לחומרא ולמרות שיש כאן ריח גט להתחשב בספק שקיים לגבי חזקתו של החתן ככהן ולהתיר הנישואין?
כמו כן יש להתחשב בכך שלמרות שלבני הזוג חשוב להנשא כדת משה וישראל, אם לא יהיה דרך להנשא כהלכה הם יתחתנו בנישואין אזרחיים בלבד שיש במדינה זו או ילכו לרב הרפורמי שישיא אותם.
תשובה:
יש לוודא אם נכחו ב"חתונה" עדים כשרים אם לאו. אם אי-אפשר לוודא את הדבר, יש לסמוך על פסקו של הגר"מ פיינשטיין באבן העזר חלק ד' סי' מו, לתלות שלא היו שם עדים כשרים, וממילא הקידושין בטלים.
משביטלנו את הקידושין על סמך הנ"ל, גם בטל הצורך בגט שניתן, ועל כן אין כאן דין של ריח גט.
יש להבחין בין מקרה זה לפסק הרמ"א (שו"ע אבן העזר סי' ו סעיף א) המדבר בגט בגלל קול, כי שם יש מקום לומר שאכן היו קידושין, וממילא הגט הינו גט, מה שאינו כן בנדון דידן.