שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן קמ״ו

פורט אליזבט, דרום אפריקה, אדר א' תשנ"ה

קמו. סרבן גט בבי"ד שהצהיר בבית משפט אזרחי שמוכן להתגרש

שאלה:

זוג שחי בארצות הברית נפרדו, הבעל בימים אלה מטפל בגירושין מבחינה משפטית ואזרחית בבית המשפט בארה"ב. הוא גם מוכן לתת גט אבל יש לו כמה תביעות שיש בהן משום סחיטה שהוא דורש לפני שיתן גט. בבית המשפט שם הוא לא כורך ביחד את הגירושין עם הממונות, ודוקא בגט הוא עושה זאת כי לגבי הגט יד האשה על התחתונה. גם יש לציין שהבעל נהג באלימות במשך הנישואים. בימים הקרובים הוא יצהיר באפן מפורש בבית המשפט שרצונו הוא לגרש את אשתו ושהוא לא רואה שום סיכוי שיוכלו להמשיך בנשואים. אם נדאג לכך ששני רבנים יהיו נוכחים במעמד זה, האם הם על סמך דיבורים אלה מצד הבעל הם יכולים להפעיל את תהליך הגירושין על פי תורה, שהרי זה מה שהבעל רוצה באמת אלא שלא נותן גט רק כדי להרויח על ידי כך כסף. ברצוני להבהיר שמדובר כאן בשעת הדחק ובמקום עיגונא ממש.

תשובה:

אין לכתוב גט על סמך הכרזת הבעל בבית-משפט אזרחי שרצונו לגרש את אשתו, ובפרט כאשר לפני כן גילה את דעתו, שאין רצונו ליתן גט פטורים לאשתו אלא הוא רוצה להשתחרר ממנה על-פי החוק האזרחי והרי נימוקינו:

1. אחד מן התנאים העיקריים של כתיבת גט הוא "שלא יגרש האדם אלא ברצונו" (רמב"ם הל' גירושין פ"א הל' א), וכאן אין לנו הוכחה שאכן הוא רוצה לגרש את אשתו על-פי דין תורה.

2. כדי לכתוב גט למישהו אנו זקוקים ל"ציווי הבעל" או מדין שליחות או מדין לשמה, ובנדון דידן אין ציווי הבעל.

3. השליח צריך לכתוב על קלף ובדיו השייכים לבעל, כדי שהכתיבה תתייחס אל הבעל, ואין זה מתקיים במקרה זה.