שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן ל״ו

חארקוב ,אוקראינה, תשרי תשנ"ה

לו. טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי

שאלה:

בענין אמירה לנוכרי בשבת - שליחים ישראלים בעירנו רוצים להשתתף בתפילה המתקיימת בבית הקהילה, עליהם לטלטל תינוק (שלא נושא עצמו) והם רוצים לעשות כן בשבת ע"י גוי:

1. האם מותר לרמוז לנכרי לעשות כן (באסור דרבנן - כרמלית, רה"י) בשבת עצמה?

2. האם מותר לפני השבת לרמוז בדרך ספור ולא צווי?

3. האם חשש מראית עין קיים גם כשיהודים לא מעלים בדעתם שיש אסור טלטול תינוק.

הערה: יש להעיר שביאת השליחים לתפילה היא בגדר מצוה גדולה ומכופלת שהרי בנוכחותם בתפילה ובסעודת שבת הם מחזקים את אוירת הקודש ואוירת השבת ועי"כ בפועל ממש רואים אנו "קֵרוב" גדול אצל הצעירים.

תשובה:

מותר לומר לנכרי, אפילו בצורה ישירה, לטלטל את התינוק לבית-הכנסת, כדי שגם אמו תוכל להתפלל שם, ואפילו ברשות-הרבים שטלטול בה אסור מן התורה, מכיוון שניתן לצרף כאן כמה סברות, שעל פיהן מדובר בסופו של דבר על "שבות דשבות" שהותרה במקום מצוה.

וקל וחומר שמותר לרמוז לנכרי, שכן לרמוז הותר אף שלא במקום מצוה.

ואף על פי שהיה נראה, ששייך כאן "מראית עין", מוכח מפוסקים רבים שנהגו להקל בכהאי גוונא, ולא חששו לכך.