שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן מ״ה

מונטריאול, קנדה, תמוז תשנ"ג

מה. דין טלטול לספרדים, במקום שיש בו עירוב

שאלה:

כשיש עירוב (לפי שיטת האשכנזים) האם יש היתר גם לספרדים לטלטל ואם יש היתר באילו חפצים ובאילו תנאים?

תשובה:

דעת השו"ע שרשות-הרבים שהטלטול אסור בה מן התורה, צריך שדלתותיה ינעלו בלילה כדי להתיר בה טלטול, ויש אומרים שמספיק שהן ראויות להינעל כדי להתיר בה טלטול, ומכל מקום לא די בעירוב של צורת-הפתח. לעומת זאת, כרמלית שהטלטול בה אסור רק מדרבנן, די בה בעירוב של צורת-הפתח.

בשו"ע מובאות שתי דעות להגדרת רשות-הרבים.

דעה ראשונה המובאת בסתמא - רשות-הרבים היא רחובות ושווקים הרחבים שש-עשרה אמה (כ8- מטרים), ואינם מקוּרים ואין להם חומה, ואפילו יש להם חומה, אם הם מפולשים משער לשער, הרי זו רשות-הרבים.

דעה שניה המובאת בשם יש אומרים - צריך תנאי נוסף, והוא שיעברו שם שישים ריבוא (שש מאות אלף איש) בכל יום, ורק אז זה נקרא רשות-הרבים.

באשר לעירוב, האשכנזים מסתמכים על הרמ"א שפסק, שכל הרשויות שלנו הן כרמלית, ולספרדים אין לטלטל - לכתחילה - על סמך עירוב זה ברחובות המוגדרים כרשות-הרבים לפי הדעה הראשונה, המחמירה, ורק בשעת הדחק ניתן לסמוך על עירוב זה - מכיוון שהוא מועיל לשיטת היש אומרים.

הספרדים יוצאי קהילות צפון-אפריקה נהגו להקל לטלטל אף לכתחילה כדעת היש אומרים, ומכל מקום אין למחות בידי ספרדי המטלטל בשבת על סמך עירוב האשכנזים, מכיוון שיש לו על מה לסמוך.