שו"ת במראה הבזק חלק שלישי — סימן ע״ז

בולוניה, איטליה, כסלו תשנ"ג

עז. קטן שנתגייר ובגדלותו איננו מקפיד על שמירת תורה ומצוות

שאלה:

גר קטן שנתבגר, ולאחר שנתחנך בכמה מצוות, כגון ת"ת, תפילה, ציצית ותפילין עשה בר מצוה וכבר קיבלו אותו הקהל כיהודי לכל דבר, איך להחשיבו כשידוע לנו שאינו שומר שבת וכשרות כראוי? האם יש לו דין של "גר שנתגייר בין העכו"ם" (שבת סח:) שלפי הרמב"ם מדבר בגר קטן (הל' שגגות פ"ז ה"ב ולחם משנה שם)?

תשובה:

קטן שנתגייר בבית-דין על מנת שיתחנך לקיום מצוות, ועל מנת שיתחנך במשפחה ובמוסדות של שומרי מצוות, דיינינן ליה כיהודי לכל דבר, אלא שהוא יכול למחות על גיורו כשיגדל, כל עוד שלא ראינו אותו מתנהג כיהודי. וצריך להודיע לו, קודם שיגדל, שיכול למחות, ואם לא הודיעוהו, צריכים להודיעו בגדלותו, ויכול למחות ברגע שיוודע לו.

אם הקטן גדל בסביבה של שומרי מצוות והוא אינו שומר תורה ומצוות, הרי זה עצמו מהוה מחאה, שהרי הוא מראה שאינו רוצה להיות יהודי. אבל אם לא גדל בסביבה של שומרי תורה, אז אין באי-שמירת מצוות שלו ראיה שאינו רוצה להיות יהודי, והיא אינה מהוה מחאה. ואפשר שאם הסביבה היא סביבה שאין שומרים בה, אלא שומרים על דברים מועטים, כגון הדלקת נרות שבת וקידוש - אז אם רואים גם אותו מתנהג כך, הוי התנהגות כיהודי ואינו יכול עוד למחות אחר-כך, שהרי הוא מראה, שרוצה להיות יהודי.

ולכן, בנדון דידן, שהוא שומר שבת, אבל לא כראוי, נראה שאין בזה מחאה, ובפרט בחוץ לארץ. ואדרבה, אפשר שזה נחשב להתנהגות כיהודי, ואינו יכול למחות אחר-כך בכלל.

לעומת זאת, קטן שנתגייר בבית-דין כשר, שלא על מנת לגדלו בדרך תורה ומצוות, יש פקפוק בעצם גירותו, ולכן צריכים שוב לגיירו בגדלותו.