מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שמיני — סימן ג׳

קונטיקט, ארצות הברית, אלול תשס"ט
ג. כיוון התפילה לארץ ישראל, קביעתו
שאלה:
מפאת מבנה בנין בית הכנסת שלנו, ארון הקודש ממוקם בקיר הצפוני. אולם מבחינת קווי האורך וקווי הרוחב, ארץ ישראל נמצאת בכיוון דרום מזרח. אי אפשר להעביר את ארון הקודש לצד אחר.
חלק מן המתפללים טוענים שיש להתפלל לכיוון ארץ ישראל, למרות שעל ידי זה לא נתפלל לכיוון ארון הקודש. אך מתפללים אחרים טוענים שיש להתפלל לכיוון ארון הקודש, כפי שעשינו עד עכשיו, למרות שאיננו פונים לכיוון ארץ ישראל.
לאיזה כיוון ראוי להתפלל?
תשובה:
המתפלל תפילת העמידה בחוץ לארץ יכוון את גופו כך שפניו יהיו כלפי ארץ ישראל, המתפלל בארץ ישראל יכוון לכיוון ירושלים, והמתפלל בירושלים יכוון לבית המקדש ולקודש הקודשים. לכן הנמצא בארצות שבצפון מזרח לארץ ישראל יתפלל לדרום מערב. והנמצא בארצות שבצפון מערב לארץ ישראל יתפלל לדרום מזרח. דין זה נאמר גם במי שמתפלל בבית כנסת שבו ארון הקודש עומד בצד אחר, כל עוד שגבו של המתפלל לא יהיה מופנה כלפיו.
אם אדם מתפלל בציבור שבו המתפללים פונים לכיוון ארון הקודש ולא לכיוון הנכון הנ"ל, יש למתפלל לעמוד כשרגליו לכיוון שבו עומדים שאר המתפללים, ויצדד מעט את פניו לכיוון הנכון.
מדברי הפוסקים לכאורה רואים שדין זה נכון גם אם מחמתו המתפלל לא יעמוד בתשעים מעלות כלפי קיר החדר.
במקומות הרחוקים מארץ ישראל, כגון בצפון אמריקה, נראה שעדיף לקבוע את כיוון התפילה לכיוון תחילת הנתיב הקצר ביותר להגיע לארץ ישראל. כיוון זה נקבע על פי קשת המעגל הגדול ("אורתודרום" - דהיינו המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות על הגלובוס), העוברת ממקומו של המתפלל עד לירושלים, ולא בהכרח לפי כיווני קווי האורך והרוחב של המפה השטוחה. לכן לכתחילה יש למתפללים הנמצאים בצפון אמריקה להתפלל לכיוון מזרח עם נטייה צפונה. הזווית של נטייה זו משתנה ממקום למקום. נוסיף שאין צריך לדייק בכך דקדוק רב, והמתפלל רשאי להסתפק בכך שיעמוד בכיוון הכללי כלפי ארץ ישראל.
אכן כיון שאפשר להצדיק גם את הנוהג להתפלל לכיוונים שבמפות השטוחות של העולם, לכן נראה שבמקום שבו כבר נוהגים לקבוע את כיוון התפילה באופן זה - ימשיכו במנהגם.
יש חשיבות רבה בהקפדה שלא יווצר מצב שבו חלק מן המתפללים פונים לכיוון אחד וחלק אחר של המתפללים פונים לכיוון אחר הבולט וניכר ככיוון סותר לזה של שאר הציבור. ובודאי יש להקפיד שלא תווצרנה מריבות ח"ו בגלל ענין זה.
ויהי רצון שיקוימו בנו דברי שלמה המלך בתפילתו (מלכים א ח, מח-מט): "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת והבית... ושמעת השמים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם...".