מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שני — סימן י׳

קיטו, אקוודור Quito, Ecuador
שבט תשנ"ב
י. גדר ברכת נטילת ידיים ודין הקם באמצע הלילה לעשות צרכיו
שאלה: 1. הקם באמצע הלילה לעשיית צרכיו, האם צריך להקפיד על נטילת ידיו אחרי כן, כדין הקם בבוקר? והאם בכלי?
2. הקם בבוקר ונטל ידיו כדין, ואחר כך עשה צרכיו, אך טרם התלבש, האם צריך ליטול ידיו אחר שעשה צרכיו, או שיכול לדחות הנטילה לאחר שיתלבש?
3. בבית יוסף בטור אורח חיים סימן ו מובאת מחלוקת בין מהר"ם לבין האגור, מתי זמן ברכת "על נטילת ידיים". האם מחלוקת זו קשורה למחלוקת בדבר מהותה של נטילת הידיים הקיימת בין הרשב"א לבין הרא"ש?
תשובה: א. הקם בלילה לעשות צרכיו ומתכוון לחזור ולישון, קשה לדייק מלשון ה"משנה ברורה" סי' ד ס"ק ג שכתב "וירא שמים יחמיר על עצמו ויטול ידיו… ויברך אשר יצר" אם אמנם צריך ליטול ידיו ג' פעמים כדין "הקם מהמיטה", או די לו בנטילה אחת, כמו שכתב לדינא בדין היוצא מביהכ"ס.
ומכל מקום ראוי לו לירא שמים ליטול ג' פעמים, בלא לברך "על נטילת ידיים", ויברך "אשר יצר". ואם אין לו די מים וכדו' די בנטילה אחת.
ב. לדעת "חיי אדם" ש"ממתין מלברך על נטילת ידיים עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל" דעתו היא שאינו מברך ברכת "על נטילת ידיים" עד לנטילה אחרונה שנטל לאחר שניקה עצמו ורוצה להתפלל. נמצא שדחית הברכה אינה מבטלת את הצורך ליטול ג' פעמים עם הקימה כדי להסיר הרוח הרעה שעל ידיו, והוא הדין שאינה מבטלת את הצורך ליטול ידיו אחר עשיית צרכיו, ואף על נטילה זו פסק ב"משנה ברורה" סי' ד ס"ק לח ש"ימהר ליטול תיכף".
ג. בדבר התלות שתלית מחלוקת מהר"ם ו"אגור" במחלוקת רשב"א ורא"ש, יש לדעת שברכת "על נטילת ידיים" ודאי איננה ברכת "הודאה", אלא ברכת המצוות. רק שב"בית יוסף" טור אורח חיים בסי' ו ד"ה ואם הולך מיד נתקשה, כיצד זה מפסיקים כל כך בין עשיית המצווה (קרי: נטילת הידיים)לברכה, לדעת מהר"ם שמברך בבואו לבית הכנסת.
וע"ז כתב ליישב שניתן לבארו בכך, שסבור כרשב"א, שתיקנו הברכה על שנעשה כבריה חדשה, ויש בזה משום שבח הקב"ה, ועל כן ראוי במקרה זה לאפשר הפסק זמן בין המצוה לברכתה ולתקן הברכה על סדר ברכות השבח של השחר.
נמצא שבין לדעת רא"ש ובין לדעת רשב"א פשוט הוא שיברך מיד אחר הנטילה, ככל ברכת המצוות הסמוכה (ככל האפשר) לעשייתה (וכן "דעת האגור").
שיטת מהר"ם שמברך בבואו לבית הכנסת מתבארת על פי רשב"א לתירוצו של "בית יוסף", (וגם אפשר לתרץ באופנים אחרים).