שו"ת במראה הבזק חלק שני — סימן קט״ז

ישראל Israel

סיון תשנ"ה

קטז. יחס ההלכה לנושא משרה ציבורית הנחשד במעשים לא-כשרים

שאלה: נושא משרה ציבורית שנבחר על-ידי הציבור, והועלו נגדו חשדות על ביצוע מעשים לא-כשרים:

א. האם ניתן להעבירו מתפקידו עקב החשדות?

ב. מה ערכן הראייתי של החשדות לכאורה, הנדרשות לצורך הדחה?

ג. 1. האם יש הבדל בין סוגי מעשים שנחשד בהם לצורך הדחה- (בין אדם למקום, בין אדם לחברו, עבירות כנגד חוקי המדינה)?

2. האם שימוש בכספי ציבור לצורך ישיבות ות"ת יש בו כדי להכשיר מעשים העומדים בניגוד לחוקי המדינה?

ד. מי מוסמך להחליט על ההדחה?

ה. מהן דרכי התשובה לנושא משרה ציבורית שחטא?

ו. האם יש התיחסות שונה בהקשר דלעיל לנושאי תפקידים שונים, כגון דיין, רב, שוחט לעומת גבאי-צדקה ונשיא הקהילה?

ז. האם ניתן להחזירו למשרתו, ובאילו תנאים?

תשובה: אין אדם נפסל מחזקת כשרותו על-ידי קול וחשד בעלמא אלא בעדות של שני אנשים כשרים .

אם שני עדים מעידים שעבר על עבירה שיש בה עונש מלקות, הריהו נפסל לעדות מדאורייתא וכן לדיינות, ועבירה קלה מזו פוסלת אותו רק מדרבנן. אין בעניין זה חילוק בין עבירות שבין אדם למקום לעבירות שבין אדם לחברו.

האמור לעיל הוא לגבי עד ודיין שפסלותם מוזכרת בתורה. לגבי תפקידים ציבוריים אחרים צריך לדון, אם אפשר להוכיח בעדים, שהאדם אינו יכול או אינו נאמן עוד למלא תפקידו כראוי, וכמו בכל עובד שרוצים לפטרו. סכסוכים אלה חייבים לידון בפני בית-דין כשר. כמובן שיש דרישות שונות לגבי הקריטריונים והדרגה המוסרית הנדרשים לתפקידים השונים.

יש דרכים שונות לחזור בתשובה, בהתאם לעבירה שנעברה, והתשובה מועילה גם לעניין התמנות מחדש לתפקיד הציבורי שממנו הודח.

אין היתר או הצדקה להשתמש בכספי-ציבור בניגוד לחוקי המדינה, אפילו לא לצרכי קודש.

חובה להדגיש שעל דיונים אלה חלות כל הלכות לשון הרע החמורות, ועל אחת כמה וכמה אם הנחשד הוא מן העוסקים בצרכי ציבור ו/או תלמיד-חכם. גם יש להתייחס בזהירות ובחומרה למי ששמח בבזיונו של תלמיד-חכם ובחילול השם שנגרם עקב חשדות אלה (אפילו אם הם מבוססים).