שו"ת במראה הבזק חלק שני — סימן נ״ט

לימה, פרו Lima, Peru

אייר תשנ"א

נט. "ספורט" הציד

שאלה: משרד פרסום השייך לאדם מקהילתי נתבקש להכין מסע פרסומות למסעות ציד. היש מניעה מדין צער בעלי חיים?

תשובה: יש להבחין בין ציד שמטרתו שימוש בחיות הנצודות, לבין ציד לשם ספורט ושעשוע. כמו כן יש להבחין בין ציד שבו ניצוד בעל החיים תוך הריגתו המיידית, לבין תפיסתו כשעודנו בחיותו.

ציד למטרת שימוש בבעלי החיים הניצודים-מותר, כגון שחיטה לצורך אכילת בשרם (בטהורים) או להנאת עורם וכדומה, והדבר מותר גם כשהוא נעשה לשם מכירה למפעלים או לכל המעונין; ואף על פי שבתפיסת בעלי חיים בחיותם יש משום צער בעלי חיים, אין בכך איסור כשזה נעשה לצורך ושימוש בני אדם. אבל "ספורט" הציד, ההופך את הציד למטרה כשלעצמה, הינו דבר פסול המביא לאכזריות, שכך היתה דרכם של נמרוד ושל עשו; ואין ליטול חלק בדבר, משום שיש בכך איסור של בל תשחית ולעתים אף צער בעלי חיים, ומה גם שיש בכך אף משום הרפתקנות וסיכון עצמו שלא לצורך.

על כן אין להשתתף במסע פרסומת המעודד את "ספורט" הציד.