שו"ת במראה הבזק חלק שני — סימן ע״ח

קאלי, קולומביה Cali, Colombia

ניסן תשנ"א

עח. אימוץ ילד לא יהודי

שאלה: זוג החליט להשתדל לאמץ ילד מקומי לא-יהודי אע"פ שב"ה התברכו בשני ילדים. אני מבקש עצות והערות בעניין ואם אינם טועים שרואים בזה חסד ומעשה ראוי.

תשובה: בדבר שאלתך, אם כדאי לאמץ ילד גוי והאם יש בכך מעשה חסד, תלוי הדבר בילד, בהוריו הגויים ובנסיבות האימוץ.

א. ילד קטן שאין בו דעת, והוריו הגויים אינם מעונינים בגיורו, או שאינם יודעים על כך, אין ליזום אימוץ ילד זה לכתחילה.

ב. ילד שיש בו דעת, והוא מגלה עניין מיוחד בישראל ובמעשיהם או שהילד קטן ואין בו דעת אך הוריו הגויים (אביו או אמו) מגלים רצון למוסרו לישראל, בית-דין מגיירים אותו על דעתם. על כן, המגדלו והמאמצו, חסד גדול הוא עושה.

ג. בנסיבות חמורות, כגון שמצאו את הילד, ואם לא יטפל בו, ימות, או בכל מצב שעלול לגרום ח"ו לחילול השם, או משום דרכי שלום, יש לפעול באופן שלא תצא תקלה, אבל אין כל חיוב לגיירו, אם כי גם אין איסור בדבר.

ד. "אומנה" [פירוש- הילד מקבל כל צרכיו מן המשפחה האומנת, אך ידוע לכל שהוא גוי, ואף אין הוא משנה את שמו המקורי], דומה לכל דיני הצדקה לגוי שאינו משום חסד, אלא משום דרכי שלום. ועיין במפרשי המשנה באבות פרק א, ה, "ויהיו עניים בני ביתך"- רמב"ם ור"ע מברטנורא, ועיין גם רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הל' יז- "צוו חכמים שיהיו בני ביתו של אדם עניים ויתומים במקום העבדים מוטב לו להשתמש באלו, ויהנו בני אברהם יצחק ויעקב מנכסיו ולא יהנו בהם זרע חם…". ועיין ב"מ ס ע"ב סוף פרק הזהב בסיפור על רבא.

ה. בכל אימוץ עלולים לבוא לידי איסור ייחוד, על כן יש לבחון מראש, אם יש באפשרות המאמצים לעמוד בסידורים המיוחדים הדרושים למניעתו.