מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת הרשב"א חלק ד — סימן קל״ח

ומה ששאלת: שטר הקנאה או חוב שאין כתוב בו: מעכשיו אלא סוף השטר. כגון: וקנינא מפ' לפ' על כל מאי דכתוב ומפורש לעיל, קנין שלם מעכשיו. הואיל ומעכשיו זה הועיל להוציאו מדין האסמכתא, או לא?
תשובה: דבר ברור אני רוא' כאן: דמעכשיו נשתעבד או נתחייב לו. שהרי העדים מעידים: דקנין שלם קנו ממנו מעכשיו. ועו': דכל קנין סודר מעכשיו הוא: דאי לא [לא] קני. דהא סודרא למריה הדר, כדאיתא בנדרים פרק השותפין (נדרים מ"ח ע"ב).