שו"ת הרשב"א חלק ה — סימן נ״ג

עוד אמרת: מפני מה אמרו (בברכות דף נג:): גדול העונה: אמן; יותר מהמברך?

תשובה: גם בזה יש ענין נעלם, לבעלי החכמה, ואמנם לפי פשטן של דברים, כן הדעת נותנת. שלשון: אמן; יש בו קיום דבר: ואמר כל העם: אמן והמברך, אין בלשונו אלא הודאה, כגון: יוצר אור, יוצר האדם. וע"כ נתנו בו הטעם, ואמרו שם בגמרא: תדע, שגבורים עושין מלחמה, וגוליארין מנצחין [החיילים הפשוטים מתחילים]. במשל זה, שהמברך כמעורר, והעונה, אמן, כגומר את הכל.