מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת הרשב"א חלק ז — סימן תפ״ט

המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו. קיימא לן כשמואל דאמר מחול וכן דנתי לפני מורנו הרמב"ן ז"ל ואעפ"י שהיה סובר בהפך נתחבט כמה לדחות זה ולא עלתה בידו: