מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת הרשב"א חלק ז — סימן תצ״ד

מי שמקבל עליו בב"ד קרוב או פסול קמי דיינא כבתרי וקנו מיניה אין לאחר קנין כלום כיון דברעותיה קבל בלא שגגה והמנוניה כבר איתחייב בין קמי דמסהיד ובין בתר דמסהיד אין יכול לחזור בו: