כבשאלה כ"ב, בהמ"ד שלומדים בו מקרא ודברי רז"ל וגם מתפללים בו ורוצים להביא להם בם יהודי שילמדם כתיבה שלנו וגם כתיבה של ישמעאלים וחשבונות ולשון ערבי צח ומתוקן אי אריך או לאו:
כגשאלה כ"ג, בענין בית הכנסת:
כדשאלה כ"ד, בית הכנסת ובהמ"ד שרוצה ת"ח א' שיושב שם תמיד ללמוד שם למכור ספרים בהכרזה שקורין בערבי מזאד להרווחתו כי הוא מוכר ספרים ומתפרנס בזה ועושה כן כמה פעמים בשנה:
כהשאלה כ"ה, בענין ניגון התלשא ובענין ברכת פרי הגפן אם הוא בקמ"ץ:
כושאלה כ"ו, התפללו ביחידות ואח"כ נוספו ויש מנין:
כזשאלה כ"ז, ברכת הסוכ'ר שמברך שהכל משום ספק אם צריך להקדימו על פרי עץ:
כחשאלה כ"ח, תמרים נדוכין שקורין מדג'וגה מה יברך עליהם:
כטשאלה כ"ט, בענין קשואין מבושלים וכן לוביי"א תלתן שאכלן חיים מה יברך:
לשאלה למ"ד, פרי שקורין פאפ'ייא שגדל בערי הנדיי"ה מה יברך עליו:
לאשאלה ל"א, שושנים שבירך עליהם באמצע הסעודה ונשארו לפניו אם בהמ"ז חשיב סילוק לענין זה כדי שיברך עליהם אחר בהמ"ז:
לבשאלה ל"ב, אכל אורז ושתה מים וחשב שצריך לברך מעין שלש אחר אורז ובירך בנ"ר תחלה לפטור המים ואח"כ מעין שלש, ובאמצע הברכה הרגיש בו חבירו ולא הפסיקו מברכתו אם יפה עשה:
לגשאלה ל"ג, הביאו לפניו אורז ועמו חתיכות בשר וקר'ע וכיוצא אם יברך על כל מין ברכתו בפ"ע:
לדשאלה ל"ד, היה לפניו מזונות יותר משיעור ואכל ושתה מים ובא לברך אחרונה והוא חשב שאכל כל המזונות אך לא כן היה אלא נחבאה חתיכת מזונות גדולה תחת המפה ותחלה בירך בנ"ר על מים וכשבא לברך ממין שלש הרגיש בחתיכה וידע שיש ספק בשיעור אכילתו והוכרח לאכול מזונות עוד ובירך עליהם ראשונה משום הסח הדעת ואח"כ בירך אחרונה אי שפיר עביד או לאו:
להשאלה ל"ה, פרי ראוי לאכילה ויש בו ריח טוב כיצד יעשה בשביל ברכת הריח:
לושאלה ל"ו, אם יברך ברכת אילנות על אילנות מורכבים ביומי דניסן:
לזשאלה ל"ז, בסנגפור יע"א כשמברכין ז"ב בחופה עונין הקהל אחר הזכרת השם ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם, אי אריך למעבד הכי:
לחשאלה ל"ח, בעיר במבי הגשמים בקיץ, ובחודש אב שכיחי עננים אם יכולים לברך על הירח קודם התענית כי אתרמי שנה אחת שהמתינו כדרכן עד אחר ט"ב ולא ברכו כלל דלא פסקו עננים:
לטשאלה ל"ט, אם יש כהן ת"ח ויש ת"ח ישראל שהוא בן חכמים גדולים מסובין יחד ונתן בעה"ב כוס בהמ"ז לת"ח בן חכם אי שפיר עביד, או"ד הכהן שהוא ת"ח קדים:
משאלה מ', בשבת ויו"ט שצריך לומר רצה והחליצנו קודם יעלה ויבא משום תדיר, ושכח והקדים יעלה ויבא ואח"כ אמר רצה והחליצנו ונזכר קודם שחתם אם צריך לחזור לימר יעלה ויבא אחר רצה והחליצנו להראות קדימת התדיר:
מאשאלה מ"א, האב זקן ולכן מקדש בקול נמוך ובנו הסומך על שלחנו יוכל לשמוע ברכת בפה"ג היטב ממנו מפני שהיא קצרה ואומרה תחלה, אבל ברכת הקדוש אינו יכול לשמעה ממנו מה יעשה כי א"א לקדש בפ"ע בכוס אחר:
מבשאלה מ"ב, בענין דיכת מלח או פירות בשבת:
מגשאלה מ"ג, אם מותר לכבות הנירות בבית הכנסת ליל שבת ע"י גוי אחר תפלת ערבית ויחזור וידליקם קודם שחרית:
מדשאלה מ"ד, אם מותר לקשור חגורה או חבל המכנסיים בשבת ב' קשרים זעג"ז:
מהשאלה מ"ה, למה שותין כוס קדוש מיושב:
מושאלה מ"ו, בנוסח יהא רעוא:
מזשאלה מ"ז אם שתה מים שיעור אחר קידוש קודם המוציא, אם יברך אחרונה או בהמ"ז פוטרתו:
מחשאלה מ"ח, עיר שאין להם חומה ולובשים במלבושי אירופה איך יעשו בשבת בשביל המטפחת כשהולכין ברחובות העיר, ואיך יעשו בשביל בתי עינים דאין יכולים לילך בלעדם:
מטשאלה מ"ט, נשים שמדליקין נירות בקבלת שבת ורוכבים בקרון של גוי שמושכין אותו בהמות ללכת לבית הטבילה אי אריך למעבד הכי:
נשאלה נו"ן, האשה מברכת ומדלקת בחדר השולחן והאיש רוצה להדליק ולברך בחדר השינה אי שרי:
נאשאלה נ"א, אם מותר לנשים לרחוץ במי ורדים את פניהם בשבת:
נבשאלה נ"ב, אם מותר להניח לחם אפוי על התנור בשבת כדי להקשותו, וכן לחם קשה אם מותר להניחו תוך המרק בשבת:
נגשאלה נ"ג, לקח ע"י קטן בראשו גפרית וחככו בשוגג ויצא ממנו נצוץ אש אך לא הודלק:
נדשאלה נ"ד, כוס בתוך סעודה שלישית וכוס בהמ"ז איזה עדיף אם אין לו אלא אחד:
נהשאלה נ"ה, משרתים גוים בבית ישראל בפסח שנותנים להם חדר מיוחד ומצוים אותם שלא יביאו חמץ, אך הם מביאים שם חמץ ואוכלין בהצנע:
נושאלה נ"ו, גוי בא לבית ישראל ביו"ט לבקרו וצריך להביא לו קהוו"א משורת דרך ארץ כיצד יעשה:
נזשאלה נ"ז, אם בשלו קהוו"א בני הבית לצרכן לשתות הם וקודם ששתו באו גוים ורוצים להשקותן מאותו המבושל ואח"כ הם יבשלו לעצמן אי אריך למעבד הכי:
נחשאלה נ"ח, אם מותר לחכך עצים של גפרית ביו"ט להוציא אש:
נטשאלה נ"ט, אם מותר לכרוך ביו"ט טוטו'ן בנייר שקורין סיגאר'ו:
סשאלה ס', בענין עירוב ביוה"כ איך מועיל:
סאשאלה ס"א, אחד יר"ש ראה קרי בליל כיפור ומצטער מאד ולא היה לו ישוב הדעת להתפלל מרוב צערו והוכרח לטבול אם חטא בדבר זה:
סבשאלה ס"ב, בענין מחילה שצריך לבקש בפני עשרה אי סגי בעשרה נשים:
סגשאלה ס"ג, סכינים של שחיטה ביו"ט בעיר סנגפור שיש רטיבות הרבה כשמצניעם השוחט תיכף מעלין חלודה אם מותר להשחיזם ביו"ט:
סדשאלה ס"ד, הגביר בסנגפור קונה אתרוג מכיסו ומזכה לקהל, אם זה עדיף, או שיקנו הקהל בשותפות עדיף:
סהשאלה ס"ה, בדופני הסוכות שעושין פה בג'דאד בחצרותיהם על המטות:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים