מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

תורת העולה — שירי חתימה

אמבורך שם האל   ברוב חסדו פועל גבורות עם שואל   ומתפלל אליו.
בשמו מסתפק לו   ואין לערוך גדלו ועם דומיה לו   תהלה ממיחליו.
גהיוכל בן אשה   וגלגל מתנשא ושכל המנושא   לספר את חיליו.
דברוב גדלו עניו   ושומר קניניו ורואה על בניו   אשר בוטחים עליו.
הרמיה לא מביט   ואל שפל יביט ופרצידא מנביט   להראות מפעליו.
וישפר לו מלכי   וישמור את דרכי ולכי עם חכי   להגיד הלוליו.
זשבח גדול אומר   ואודה על זמר לא-ל עלי גומר   לספר מלוליו.
חראה נא זה ספר   בקרבן המכפר מעול, אדם, הפר   ברית עם גלוליו.
טאלקים עזרני   ברחמיו עוררני לחבר זכני   להשיג מזבוליו.
יללמד תורת דם   וקרבן האדם מלבין האודם   במקדש עם כליו.
יאשמח בחור בזה   כמה אתה תחזה עבודת בן מזה   לרוכב גלגליו.
יבלמוד תורת השם   ותשכיל הנשם ויקום הגשם   בגבוליו.
יגיברך כל נברא   לנותן התורה ובה יראה אורה   כאחד משכליו.
ידטהור העינים   יקבל אפרים וירים קרנים   לדוד עם מושליו.
טויחזקני תמיד   ואויבינו ישמיד ולעד לא נמעיד   ונשיר שיר עליו.
טזעוד לדבר   שיר לחבר
יזסוד המקדש   פה נתחדש   בנין קדוש   מקום נורא
יחבית עולמים   בו נעלמים   גנזי רמים   סתרי תורה
יטגם התמונה   העליונה   אף השכינה   עליו שורה
כיחיש הא-ל   ביאת גואל   על ישראל   יאיר אורה
כאיבנה מקדש   גם יתחדש   מזבח קדוש   מקום נורא.
כבויהי בהיותי בבית הרב ראיתי אליו יובא כל דבר קשה הוא הנשר הגדול מהר"ר משה תורת העולה שחבר, דברים נעימים בו דבר, ובחודש שבו הוקם המשכן אותו גמר, אז אמרתי עליו השירה והזמר, שנת שכ"ד ליצירה, פה ק"ק קראקא הבירה.
כגאדם תראה גם תשתאה אל המראה הנבחרת
כדזה הספר אמרי שפר חטאת אפר המטהרת
כהבנה מקדש בנין חדש גם הוא קודש עם תפארת
כוכל מדותיו ומעלותיו עם קומותיו איך נגמרת
כזעל כל שער טעם באר כל השיעור המשוערת
כחהמזבח עם הזבח גם נחוח איך נקשרת
כטנותן טעם אמרי נועם זבח העם המכפרת
לקרבן אדם איך נקדם חטאת אודם משפרת
לאצדיק נח העלה ריח הניחוח למזכרת
לבקרבן אבות איך נקרבת שזכות אבות בם נקשרת
לגעל מה באה קרבן שעה בו הנבואה היא דוברת
לדגם שם מליו הזיל טליו בארון עליו הכפורת
להשלחן כליו מה שעליו רומז אליו המסגרת
לועל המנורה איך מאירה סתרי תורה היא נגררת
לזשם התעודה איך ביהודה כל העבודה היא נבחרת
לחמהגמרא גם הסברא משנה ברה עם מסורת
לטיופי מעלה עם קבלה על כל מלה היא נכתרת
מפילוסופיא עם הוד יופיה תמצא נויה במחתרת
מאאותו גדל רב הגדול בנה מגדול עם כותרת
מבמשה הוא שמו גם אל עמו שם טוב טעמו עם אגרת
מגיפה פירש נאה דורש בוצר חורש במזמרת
מדספר הזה כל החזה של פי חוזה היא אומרת
מהמי ידמה לו תמים פעלו גם הלולו אין נספרת
מונותן רוח הוא פותח במפתח בסוגרת
מזעיון נמרץ שכל הפריץ כנהר רץ אל כנרת
מחחפצו כליו תראו מליו כי כל שואליו מתעוררת
מטשם א-ל עולם מכל נעלם תכן עולם עם הזרת
נשם מלולו ומהללו בגלגלו החוזרת
נאיעלה רצון שבחוצן יקבוץ הצאן הנפזרת
נבישלח גואל יעשה הא-ל יבנה בית א-ל הנזכרת
נגקרית חנה יבנה נא שוב אל יושנה העטרת
נדמפז יסלה שיר הוסלה חדש שטלה במחברת
נהשיר השירים אל חברים הנהדרים הוא למשמרת
נומאנוש נקרא אל א-ל נורא אומר שירה של תפארת.