תרומת הדשן — מפתחות לחלק ראשון

בב אם רשאי לענות מודים עם הציבור באמצע פרשה של ק"ש או באמצע הברכה:

גג המתפלל פסוקי דזמרה או ברכות של ק"ש והצבור קורין שמע אם צריך להפסיק ולקרות פסוק ראשון של ק"ש עם הציבור:

דד מי ששהה להתפלל תפלת מנחה בע"ש עד לאחר שענו הקהל ברכו היאך יתפלל תפלת מנחה:

הה הוצרך להתפשר עם ב"ח לפני שרים ועבר זמן תפלת מנחה אי חשיב אונס כה"ג ויתפלל ערבית שתים או לאו:

וו מי שהוא בדרך והגיע שעת המנחה והוא קרוב למלון בעיר בלי יושב יהודי אם טוב שיתפלל בשדה או להמתין עד המלון:

זז האוכלים סעודת חתן וכלה ובאמצע הסעודה הגיע שעת המנחה אם פטורים הם מתפילת המנחה:

חח אם יחיד רשאי לומר י"ג מדות:

טט הקורא הלל בר"ח אם צריך לחתום בברכת יהללוך:

יי כובעים שהם קלועים מקש אם חשיב כיסוי הראש לענין תפלה והזכרת השם וכן אי מהני הנחת ידו על הראש:

יאיא הרוצה להתפלל תפלת י"ח בשעה שהש"ץ מתפלל איך יתנהג:

יביב העומד בין גאול' לתפילה אם רשאי לענות קדושה או ברכו ואיש"ר:

יגיג אם הש"ץ צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו קודם שיתחיל עושה שלום או אם יאמר בתוך פסיעותיו:

ידיד מי שהתפלל ערבית או מנחה בשבת ושכח שהוא שבת והיה בדעתו להתפלל אתה חונן ותכף שאמר תיבת אתה נזכר שהוא שבת וצ"ל אתה קדשת או אתה אחד אם יכול לצרף תיבת אתה לתפילת שבת או אם צ"ל ברכת אתה חונן עד גמירא כמי שמתחיל בשבת בשאר ברכות דחול:

טוטו התחילו להתפלל ביו"ד ואחר הקדושה הלכו להם מקצתם אם רשאים לגמור תפלתם ולהתפלל סדר קדושה וקדיש:

טזטז טעם למה אין אנו נזהרין כשאדם רוצה להתעטש בשעת תפלתו להרחיק ד"א ולומר רבון כמו שסדרו חכמי התלמוד:

יזיז אם רשאי לקחת תפילה או מחזור בידו בשעה שהוא מתפלל להתפלל בהן אי דמיא לתפילין דאסור או לאו:

יחיח אם רשאי אדם לילך מבהכ"נ כשהתפלל עד ב"ש לעשות צרכיו ואח"כ יחזור לבהכ"נ להתפלל:

יטיט כשחל ר"ח אב בשבת במה אי מפטירין הפטרה דר"ח או שמעו:

ככ טעם על מה שנהגו לדלג מנביא לנביא ולהפטיר כשחל חתונה בחנוכה או בד' פרשיות בשני הפטרות:

כאכא מומר האיך קורין לבנו לס"ת:

כבכב באיזה פרשה אמרו דאין משיירין בה פחות מן ג"פ. אי ר"ל פרשה פתוחה או אפי' בסתומה:

כגכג אם חייב אדם לומר פרשיו' י"ט וד' פרשיות שנים מקרח וא' תרגום:

כדכד טעם למנהג בני אושטריי"ך שנהגו שהקהל אומרים פרשת השירה ועשרת הדברות מחומשים שלהן ואין הש"ץ חוזר וקורא אותה בס"ת:

כהכה כהן שיש לו מום בידיו כמה זמן יהיה בעיר ויקרא דש בעירו שיוכל לישא כפיו:

כוכו אם רשאין הכהנים בדוכנן לעשו' בכל פסוק ופסוק ניגון בפני עצמו:

כזכז הרואה חלום ואומר רבון העולמים בשעת עליית הכהנים לדוכן צריך לדקדק לאומרו ממש בסוף כל פסוק או לא:

כחכח יחיד צריך לכוון רגליו בשעה שאומר קדושה עם הש"ץ:

כטכט קונפי"טו הנעשה מפירות האילן אם מברכין עליו שהכל או בפ"ה:

לל מי שרוצה לשתות יין מבושל בתוך הסעודה ואוכל נמי מיני תרגימא האיך יברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה:

לאלא מי שרוצה לשתות שלא בתוך הסעודה ורצונו לאכול קודם דבר שממתיק לו השתייה אם צריך לברך על אותו הדבר שאוכל:

לבלב בעל הבית שדעתו לאכול כל הסעודה פת של נכרי' שהיא נקיה ומונח על השלחן ג"כ פת של ישראל שאינ' נקי' על איז' מהן יבצע:

לגלג מי שבירך שהחיינו על הענבים אם צריך לחזור ולברך שהחיינו על התירוש וכן בגודגדניות ואמרעלי"ן:

לדלד ברכות הטוב והמטיב דמברכין על שינוי היין מתי מברך אותו:

להלה הרואה לבנה בחדושה בימי החול ואינו רוצה לקדשה עד מוצ"ש אי שפיר הוי למעבד הכי:

לולו עני המתקן לו חלוק חדש אם צריך לברך שהחיינו:

לזלז אם ספק לא' או שכח לילה אחת לספור העומר האיך יעשה בשאר הלילות עם הברכה:

לחלח מי ששכח על הניסים בבה"מ ונזכר בבונה ירושלים אם צריך לחזור לברכת הודאה:

לטלט בחורים העושים תקנה שלא לדבר בברכת המזון אי רשאים לתקנו רק עד אחר בונה ירושלים שהוא סוף ברכה דאורייתא:

ממ תלמיד הרוצה לצאת ממדינתו כדי ללמוד לפני רב אחד בוטח בו שיזכה ללמוד הימנו ואביו מוחה בו שלא ילך. הישמע לאביו:

מאמא אם מותר ללכת לבית המרחץ או לבה"כ מתוך הלכ' שאינה פסוק':

מבמב הא דאמרינן שתה רביעית יין אל יורה אם הוא שייך ג"כ ביינות שלנו:

מגמג תלמיד הרואה את רבו שרוצה לאכול דבר האסור מדרבנן אם צריך למחות בידו:

מדמד איך מצייצין טלית של משי:

מהמה האיך מתקנין טלית קטן אם בבית הצואר חציו מלפניו וחציו מלאחריו או אם תולה אותו ברצועה מלפניו והאיך יעשה הברכה על טלית קטן:

מומו אם רשאין לתפור במשי סביב הנקב שתחובין בו הציציות:

מזמז רצועות של תפילין שנפסקה איך נוהגין לתופרה ובאיזה חוטין תופרין אותה:

מחמח אם מותר להעביר קולמוס על אותיות שבתפילין שנמחקו קצת כדי שלא ימחקו לגמרי:

מטמט תפילין שנתקנו בקשר להניח כמנהג בני אושטרייך ואחד רוצה לתקנם ולהפוך הקשר כמנהג בני רינו"ס אם יש קפידא בהנחת הפרשיות בבתים:

ננ תפירה של ס"ת שנקרעת רובה ומחוברת עדיין בה' או בו' תפירות אם היא כשירה:

נאנא ס"ת שנתפרה במשי אם היא כשירה:

נבנב האיך נותנין ראש המזוזה לצד פני הפתח או לצד חוץ:

נגנג האיך מערבין בשבת השלשי"ן ושאר מיני טבול:

נדנד איסור שנתערב בהיתר מותר לשער בשבת אם יש ששים בהיתר נגד האיסור:

נהנה אם מותר בשבת לטבול במלח כמה חתיכות צנון ולהניחם לאוכלן אחר כן זו אחר זו:

נונו מי שאינו יכול ללעוס יפה בשיניו אם יכול לחתוך הבשר דק דק בשבת כדי שיאכלנו אח"כ:

נזנז חתיכות דגים או בשר המונחים בקערה ורוצה לאכול מקצתם ולהניח מקצתם איך יברור אותם:

נחנח דליקה שנפלה בשבת אם שרי בר ישראל לכבות הדליק' בזמנינו:

נטנט אם רשאין לנעול החלון בשבת כדי שלא יכבה הרוח את הנר:

סס כשמברכין ספירה בלילי שבת ויו"ט בבה"כ מברכין וסופרין קודם קידוש שמקדש הש"ץ על היין או לאחריו:

סאסא אם מותר לספר שמועות בשבת מענייני השרים ומלחמותיהם:

סבסב אם מותר להקיש באגודל ואמה שבאצבעותיו לשחק בו לתנוק:

סגסג אם מותר בשבת לרמוז באויר באצבעותיו כעין אותיות:

סדסד סכין הנתחב מע"ש בכותל של עץ או בדף שאינו מחובר אם מותר להוציאו משם בשבת:

סהסהאם רשאי לפתוח ולסתור התנור השרוק בטיט כדי להוציא החמין:

סוסו אם מותר בשבת להניח שפחה נכרית החמין על התנור בבית החורף בבוקר קודם שמחממת את התנור:

סזסז מי שיש לו בתיבתו שקין עם מעות אם מותר להניח עליהם חגורות או שאר חפצים של כסף ולשוב ליקח מעליהם:

סחסח אם מותר בשבת להסיר הפרוכת שלפני אה"ק ולפרוס אחר במקומו:

סטסט מי ששכח מעות במתג המטרון שקורין קפיא"ן ציפפיל אם שרי לטלטל הקפ"א ועוד המעות בציפפיל:

עע אם יש חשש איסור לטלטל תפילין בשבת או ביו"ט:

עאעא ספסל ארוך שנשמט אחד מרגליו אי שרי לטלטלו ולהניחו באותו צד שנשמט על ספסל אחר:

עבעב שבות שמקילין בו בשבת במקום מצוה אם יש להקל נמי בו משום כבוד אורחים:

עגעג הכשר מבוי שנפלה בשבת אם מותר לטלטל באותו מבוי באותו שבת:

עדעד טעם ויישוב על המנהג שנוהגין לעשות הלחיים מסיד מחוי:

עהעה פרדס גדול יותר מבית סאתים מוקף חומה אבל לא הוקף לדירה אם יש למצא היתר בקלות לטלטל בתוכו:

עועו הדר יחידי בעיר ובא יהודי אחר דרך אקראי לשם ונתאכסן בבית נכרי בשבת אם אוסר על הבעה"ב לטלטל בעיר באותו שבת:

עזעז מי שיש לו פרדס יפה חוץ לתחום וחפץ ללכת שם ביו"ט ע"י עירוב כדי לטייל אי חשיב כה"ג לדבר מצוה:

עחעח דורון שהובא לישראל ביו"ט ויש בו חשש צידה או מחובר אם מותר ביו"ט שני לישראל אחר:

עטעט בצים שקונים מן הנכרי ביו"ט שלאחר השבת והנכרי מסל"ת שנולדו זה ב' או ג' ימים אם יש לסמוך עליו להתיר הבצים:

פפ מי שקנה בשר שחוט בערב יו"ט אם מותר למולחו ביו"ט:

פאפא פתילה שלא הודלקה בע"ש ונדלקה בשבת וכבתה אם מותר להדליקה ביו"ט שאחר השבת:

פבפב מת ביו"ט ראשון ואשתהי איך עושים עם קבורתו וטהרתו:

פגפג נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט מרחוק חוץ מי"ב מיל ואין בו חשש צידה ומחובר אם מותר לאכלו ביו"ט שני הוא או אחר:

פדפד בשר שנשחט בעיו"ט אם מותר לנקרו ביו"ט:

פהפה ציבור שרצו לשלוח אחר רב או ש"ץ אם שרי לכתוב בחוה"מ כדי שיבא אחר המועד:

פופו מי שהמיר דתו ובא לטהר בתוך המועד אם מותר לגלח לו שערו כדי להטבילו ולהכניסו בדת אמת:

פזפז אם מותר לתפוש המחט דרך שינוי בידו ולתפור בחוה"מ:

פחפח אם מותר לכבס בחוה"מ סדינים קטנים שמלפפין בו התינוק:

פטפט אם מותר לסכך סוכה על קורות הבית הקבועין במסמרים:

צצ אם מותר להשים סולמות למעלה על הסוכה כדי לסכך עליהם:

צאצא אם מותר לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקושרם בדבר שמקבל טומאה:

צבצב מי שצר לו המקום בסוכה שכשרוצה לישן בתוכה לא יוכל לפשוט את רגליו אי מיקרי כה"ג מצטער או לאו:

צגצג אם כבו הנרות בסוכה בליל שבת ויש לו נר בבית אם מותר לצאת מן הסוכה ולאכול בבית במקום הנר:

צדצד קטן שאין לו אב ואין צריך לאמו אם הוא חייב בסוכה:

צהצה ירדו גשמים בליל שני דסוכות אם צריך לאכול תוך הסוכה:

צוצו האיך אנו נוהגין בדין נחלקו התיומות בלולב:

צזצז איך נוהגין בניענוע הלולב:

צחצח כשמקיפין הבימה עם הלולב באיזה צד ראוי לפנות ולהקיף:

צטצט אתרוגים שיש להם נקבים הנעשים בשעת גידולן באילן מחמת הקוצים אם הם כשרים:

קק המברך בחוה"מ בלולב ואתרוג חבירו בלא רשותו אם יוצא י"ח:

קאקא אכסניא שהוא נשוי אם רשאי להדליק נר חנוכה בברכה:

קבקב בע"ש כשמדליקין נ"ח מבע"י וכבתה קודם קבלה שבת אם זקוק לה לחזור ולהדליק:

קגקג נ"ח שנתערב בב' שמשים אם שרי להשתמש בכולן ע"י ביטול ברוב:

קדקד נרות חנוכה של בהכ"נ אם מדליקין אותן בין מזרח למערב או צפון ודרום:

קהקה אם רשאין להדליק נ"ח בפמוטות של נחושת שלנו:

קוקו באיזה צד מתחילין להדליק הנרות אם בנר שהוא לצד ימינו או לצד שמאלו:

קזקז הרוצה להדליק נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק בו נר מצוה אחרת ויש לחוש שיכבנה הרוח קודם שיגיע להדליק הנר של מצוה אי שרי כה"ג:

קחקח היישובים שאין להם מנין בעירם ורצונם לבא אל הקהילות בפורים אם חייבים להקדים ביאתם כדי שיהיו בקהל גם בקריאת פרשת זכור:

קטקט מי שהוא אנוס קצת אם רשאי לשמוע מקרא מגילה בי"ג מבע"י:

קיקי טעם על המנהג שנוהגין לעשות רוב סעודת פורים בלילה:

קיאקיא מי ששולח לרעהו בפורים כלים או שאר תחבולות אם יוצא בו ידי משלוח מנות:

קיבקיב אם מותר בפורים לתפור או לצייר לצורך פורים:

קיגקיג אם רשאין להשהות בפסח מיני קטניות שנפל עליהם מים וקרוב לודאי שנתחמצו:

קידקיד הנוהגים לברור החטים לפסח איך יבררו אותן:

קטוקטו כששואבים מים למצות אם צריך ליזהר שלא להוליכן מגולים מן הנהר אל הבית:

קטזקטז כשמכבסים השקים לצורך קמח של פסח אם צריכין להתיר התפירות והטלאים:

קיזקיז אם צריכין ליזהר שלשים יום לפני הפסח שלא לטוח שום דבר בבצק כמו קרמים לפני החלונות:

קיחקיח אם רשאים להוליך על הסוס שק הקמח בלי שישים דבר תחתיו:

קיטקיט איזה מיני מרקחת שמותרין להשהות בפסח:

קכקכ אם מותר לתת לנכרי חמצו קודם הפסח אע"פ שיודע בודאי שהנכרי יחזיר לו משלם לאחר הפסח:

קכאקכא ד' שעות שאוכלין חמץ בע"פ מתי מתחילין למנות:

קכבקכב אם שרי ללוש העיסה תחת הרקיע סמוך לערב אצל הכותל ממש בצד מערב דליכא למימר דשמש לשם:

קכגקכג אם שהה הבצק מעט בלי מתעסקין וחזרו והתעסקו בו ואח"כ שהה מעט עד שבהצטרף השהיות יהיה יותר ממיל אם יצטרפו השהיות או לאו:

קכדקכד אם לשה העיסה רכה מאד אם מותר להוסיף קמח בעיסה:

קכהקכה אם מותר להאכיל מצות לקטן בע"פ:

קכוקכו ע"פ שחל להיו' בשבת אם מתענין הבכורי' או באיזה יום מתענין:

קכזקכז מצה שנכפלה בתנור בשעת אפייתה מה דינה:

קכחקכח האיך נוהגין בפסח בדין נותן טעם לפגם:

קכטקכט דיו שהוא מבושל בשכר שעורים אם מותר לכתוב בו בפסח:

קלקל מדוכה של נחושת האיך מכשירים אותו לפסח:

קלאקלא כשמגעילין הכלים אם צריכין המים להעלות רתיחה תמיד כל שעת ההגעלה:

קלבקלב אם מותר להגעיל לצורך פסח כלי כסף המצויירים שקורין בל"א גיבלעכ"מולט:

קלגקלג מה שנוהגין מקצת ב"א להניח בשעת בדיקת חמץ ב' או ג' חתיכות חמץ במקומות מיוחדים וכשהבודק מוצא אותם מפסיק מלבדוק וסומך על שטיאטאו החדרים מקודם אי שפיר עבדי או לאו:

קלדקלד נוסח ביטול חמץ:

קלהקלה המוצא חמץ בפסח ביו"ט ורוצה לבערו אם מותר ליגע בו:

קלוקלו איטר יד ימינו באיזה צד יעשה הסיבה בליל פסח:

קלזקלז אם יצאו בע"פ מבהכ"נ מבע"י אם רשאין לקדש ולתת הסדר קודם הלילה:

קלחקלח בעל הבית הסועד אצל ת"ח מופלג בדורו אם בעי הסיבה כיון שלא למד ממנו דבר:

קלטקלט כזית מצה ומרור אם צריך לבולעו בב"א כשהוא מרוסק:

קמקמ מי שכבר יצא בתקיעת שופר ורוצה אח"כ לתקוע לחולה איזהו עדיף לברך הברכה התוקע או החולה:

קמאקמא דיני עשיית השברים:

קמבקמב אם יש לעשות בנשימה אחת שברים ותרועה:

קמגקמג היכן מקומו בר"ה בתפילת המוספין מה שאומרים מלבד עולת החודש:

קמדקמד אם שכח זכרינו או מי כמוך או וכתוב ונזכר קודם שעקר רגליו אם צריך לחזור:

קמהקמה כשחל ר"ה בחול אם יאמר בתפילה ובקידוש זכרון תרועה או יום תרועה:

קמוקמו מי הם הצריכים להשלים התעניות בי' ימי תשובה:

קמזקמז אם רשאים הגדולים להאכיל הקטנים בידים ביוה"כ:

קמחקמח אשה שילדה בז' בתשרי אם מותר להאכילה ביוה"כ אפי' לא אמרה צריכה אני:

קמטקמט אם מותר לעמוד ביוה"כ על כרים וכסתות המחופין בעור:

קנקנ אם מותר לרחוץ בצונן מר"ח אב עד ט"ב:

קנאקנא אם צריך לחלוץ המנעלים בסעודה המפסקת:

קנבקנב אם רשאין העבריות לכבס בגדים לנכריות בשבוע שחל ט"ב בתוכה:

קנגקנג אם שרי לחלוב הפרות בט"ב:

קנדקנד בני אדם שמתענין ג' ימים רצופים ומתחילין במוצאי שבת איך יעשו עם ההבדלה:

קנהקנה נער כחוש וקטן מאד והוא בן י"ג שנה ויום אחד אבל אין נראין בו שערות אם חייב להתענות ביוה"כ:

קנוקנו מי ששכח בי"ז בתמוז ואכל יותר מכזית אם צריך להתענות יום אחר:

קנזקנז חתן שמתענה ביום חופתו אם יתפלל ענינו קודם שישתה הכוסות תחת החופה:

קנחקנח מי שרגיל להדיח פיו בכל בקר אם שרי למעבד הכי ביום תעניתו:

קנטקנט בשר מלוח ששהה במלח שיעור מליחה ואח"כ שמו עליו בשר מלוח אחר שנמלח לפני זמן רב ואח"כ נמצא מבשר האחרון חתיכה אחת נבילה ואין ס' בכל הבשר לבטלו אם יש צד היתר להתירן:

קסקס בשר ששהה ג"י בלי מליחה אם מותר לבשלו אחר הצלייה:

קסאקסא עופות שנשרו כל נוצתן מפני שמנונית אם יש לחוש לטריפות:

קסבקסב בשר מלוח שלא הודח אחר מליחתו אם מותר לחותכו בסכין:

קסגקסג סירכא היוצאת מן הדקים ונסרך לדופן ואין ריעותא בדקים אם יש לחוש לטרפות:

קסדקסד עוף או בהמה שנשבר רגלו למעלה מן הארכובה וחזר ונתרפא מה דינו:

קסהקסה מחט תחובה בקורקבן וכמעט ניקב כל הקורקבן אך לא כולו ממש מה דינו:

קסוקסו דיני תולעת שנמצא בראש הבהמה ופני התולעת כלפי חוץ:

קסזקסז מה שנוהגין להשהות הבשר במלח שעה אחת:

קסחקסח טעם מה שנוהגין להחריך הרגלים בלי מליחה ובתרנגולת להסיר נוצתה נוהגים בו אסור:

קסטקסט דין בשר שנצלה אחר מליחה בלי הדחה:

קעקע בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ונתערבה בחתיכות אחרות אי נתבטלה ברוב או אם צריכים לצלות כולם: קעא חיטים שיש בהן תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת:

קעאקעא חיטים שיש בהם תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת

קעבקעב דין גודגדניות שנתבשלו ונמצא תולעים במקצתן ואין ס' בנותרים לבטלם:

קעגקעג אם מותר למלוח בשר על דף שאינו מונח במדרון:

קעדקעד דין דגים מלוחים טמאים שמונחים אצל הטהורים וכן היבשים:

קעהקעה חתיכת נבילה הראויה להתכבד שנתערבה בחתיכות כשירות והאכילו אחת מהן בשוגג לבן ברית אם האחרות מותרות:

קעוקעו נר חלב שנטף על הכלי אם צריך הגעלה:

קעזקעז בהמה שנשחטה ונמצאו לה י"ב צלעות גדולות בכל צד אי הוי טריפה או לאו:

קעחקעח דוב שהוא קצת בן תרבות שקפץ על השור ואין ידוע אם קפץ עליו דרך שחוק או כדי לדרוס אם השור מותר לשחטו או למכרו חי לנכרים:

קעטקעט ראש כבש טריפה ואינו נודע מאיזה כבש הוא והקיפוהו לצואר אחד מהם ומכוון יפה הנסמוך על זה:

קפקפ נשבר הגף סמוך לגוף כמה שעורו לטרוף:

קפאקפא חלב רותח זוחל מקדירה של חלב ונמשך הזחילה על הכירה עד שנוגע בקדירה של בשר שעל הכירה אי חשיב האי קילוח עדיין רותח:

קפבקפב כחל לאחר שחתכוה וצלאוהו אם מותר להניחה ע"ג דף של בשר אם אם נוהגים לעשותו בפשטיד"א:

קפגקפג תחב כף של חלב בקדרה של בשר ב"פ אם צריך ב"פ ס':

קפדקפד השוחט לעצמו הרבה עופות ואמר אין רצוני לטרוח ולבדוק הסכין בין כל עוף ועוף רק אחר שגמרתי לשחוט כולה אבדוק הסכין כי בטוח אני שלא אמצאנו פגום ואם אמצאנו פגום אטריף את כולם אם רשאי לעשות כן לכתחלה:

קפהקפה השוחט אווזים ונמצא אחר השחיטה קנה רך של גמי תחוב לארכו של וושט ונשחט הקנה והוושט אי שחיטתו כשרה או לאו:

קפוקפו טבח אומן השוחט בשכר שקלקל בדבר שמן התורה היתר גמור רק שאנו מחמירים בו בחומרא יתירא אם הטבח חייב לשלם:

קפזקפז השוחט תרנגולת ולרוב חדוד הסכין חותך כל הראש בבת אחת אם צריך לכסות הדם:

קפחקפח עיסה שנתחמצה כל צרכה שאם לא ימהרו לאפותה תתקלקל העיסה ובעלת העיסה אינה בבית וקודם שתחזור לביתה תתקלקל העיס' אם המשרתת בבית רשאה להפריש חלה בלי רשותה:

קפטקפט אשה שלשה ב' עיסות אחת עם כרכום וא' בלא כרכום אם יכולה לצרפם ע"י נשיכה כדי לטול מהן חלה כי אין שיעור חלה בכל אחת מהן:

קצקצ הלש בשאור של נכרים איך יעשה עם החלה:

קצאקצא יש שנים קרים וא"א לעובדי אדמה לזרוע שעורים ושבולת שועל קודם יום הנף העומר אם יש לחוש אותה שנה שלא לאכול הזרעים ושלא לשתות השכר הנעשה בשעורים:

קצבקצב איך פודין בזה"ז כרם רבעי ונט"ר:

קצגקצג כשמבריכין הגפנים בכל שנה אמאי אין חוששין משום ערלה: קצד אם מותר לזרוע ירקות בין הגפנים:

רארא חבית שהיה בו יי"נ ועומדת ריקנית כמה ימי' ואח"כ שמו יין בתוכ' לא הכשירוה מקודם ושהה סיין בתוכה מעל"ע אסהיין מותר:

רברב יהודי הניח חביות בבית הנכרי חתום כהלכתו ואח"כ בא הנכרי אל היהודי ואומר היין שלך מטפטף ואחר ב' ימים הלך וראה שלא היה מטפטף עוד כי הנכרי תיקן החבית בהידוק המגרפים עד שנסתם ונעצר אם יש לחוש לנסך כה"ג:

רגרג נכרים שהלכו לפני גיגית של יין וטבל א' אצבעו ביין. ולחשו הנכרים יחד ושמחו ומלאו פיהם שחוק שניכר ממעשיהם שעשו להכעיס אבל הם אומרים כי לנסות היין עשו אם יש לחוש לנסך כה"ג:

רדרד נכרי הנוגע ביין שבחבית ע"י ניצוק והיין כשר באותו שנה ביוקר ובדוחק יש לצבור יין כשר לשתות כל השנה אם יש להתיר ניצוק כה"ג:

רהרה ישראל שהניח חבית יין בבית הנכרי בע"ח וחתם החבית ואח"כ כשחזר הישראל מצא החותמות רובן מקולקלי' אם יש לחוש לניסוך:

רורו השולח גבינות ע"י נכרי בשק חתום לעיר אחרת והיהודי עצמו הלך אח"כ לאותו העיר שנשתלחו הגבינות שם ומצא החותם מקולקל והיה ניכר שהשק נפתח ומנה הגבינות ומצא מנינה שלם וגם הכיר בט"ע מקצת הגבינות המשובחות שבהן אם יש לחוש באותם המותרים שלא הכיר שמא החליפם:

רזרז מי ששלח סבלונות אחר השדוכין אי חיישינן לקדושין:

רחרח קטנה שיש לה אב בארץ מרחקים והשיאוה קרוביה והבעל לא בא עליה עדיין והלך ממנה עד שגדלה ואח"כ בא האב והיה ממאן בקדושין הללו וגם הבת ממאנת בו אם מועיל המיאון:

רטרט א' שהוליך עמו בתולה אחת מעיר לעיר ונתעברה ואמרה שממנו נתעברה ואומרת שנדר לה לישאנה והוא מכחישה בכ"ד ואח"כ היא רוצה להנשא לבעל אם יש לחוש שמא קדשה הראשון בביאה:

רירי א' שכר חגורה להתקשט בה ואח"כ אמר לבתולה אחת התרצי לקדש לי בשכר שאני מלוה ליכי החגורה שתלך בה במחולות ואמרה הן והלוה לה החגורה בפני עדים והלכה בה במחולות אם יש בו חשש קדושין:

ריאריא למה אנו מוחים בכמה אנשים הנושאים נשים שמתו לה ב' אנשי':

ריבריב ראובן בא לב"ד ואמר אני ושמעון היינו בבית וקרא לוי לבתולה ואמר בואי אלי והתקדשי לי בד' זהובים אלו ואמרה הן ונתן לה הד' זהובים והלכה לה וקרא לוי אחריה להחזיר לו הזהובים כי לשחוק בה נתכוין ולא רצתה להחזירם ושמעון אמר ג"כ שהיה הכל דרך שחוק וכן אמר לוי וגם הבתולה אם יש חשש קדושין:

ריגריג המשיא בתו קטנה מי מקבל הקדושין:

רידריד אם בן בנה של דינה מותר באשת יעקב:

רטורטו מי שנשא אשה בארץ מולדתו ואחר ג' או ד"ש היה נראה לו שלא יוכל לחיות את עצמו במדינה זו ורצונו ללכת אל עיר אחרת להחיות ולהתפרנס את נפשו אם יכול לכוף את אשתו לצאת עמו:

רטזרטז אחד נשא מינקת חבירו אחר כ"ד חודש וחשב חדש העיבור לאחד מהן אם צריכים להפרישו ממנה:

ריזריז אשה מינקת שמת בעלה אם יש לה דין לתבוע כתובה תוך כ"ד חדשים קודם שהיא ראויה להנשא:

ריחריח מי ששמע שאשתו מקללת את אביה ואמה אם רשאי להכותה כדי שלא תעשה עוד:

ריטריט אם המשומדת פוטרת צרתה מן היבום:

רכרכ דין יבמה שיש לה ג' יבמין והיבמה אינה רוצה לא לחלוץ ולא ליבם ולא לחלוק בנכסים אלא רצונה לישב עגונה וגם נכלל בזה אם האחד יחלוץ ויקח חצי הנכסים אם צריך לחלק אותם הנכסים עם שאר אחיו עוד נכלל בזה אם יש ליבמה נכסים יתר על כתובה איך יתנהגו בו:

רכארכא אם יכול לקבוע מקום בשחרית כדי לחלוץ בערב או אם דוקא הקביעות מערבית לשחרית:

רכברכב אשה שמת בעלה בלי זרע קיימא וסברה שגם אחי בעלה מת ונתקדשה לאחר ואח"כ בא אחיו לחלוץ לה ונשאת למקדש אם מותרת לשבת תחתיו:

רכגרכג אם יבמה זקוקה למשומד שהיה משומד בשעה שנשאת לאחיו אבל היה עדיין קטן:

רכדרכד הזקוקה לב' יבמין ומת א' מהן קודם שחלצה אם צריכה להמתין ג"ח ממיתת היבם האחד קודם שתחלץ לשני:

רכהרכה יבמה שחלצה לאחד מן האחים ואח"כ נמצא שעדיין קטנה היא אם צריכה אח"כ לחזור על כל האחים:

רכורכו מי הם הקרובים הכשרים לישב בחליצה הן מן הג' דיינים הן השנים שמוסיפין על השלשה:

רכזרכז אם רשאים לחלוץ בע"ש:

רכחרכח עד שבא לחתום בגט וכשרצה לכתוב יעקב טעה וכתב ש' במקום ע' והזהירוהו שטעה קודם שכתב הקו"ף ומחק ראש השמאלית של ש' עד שנעשה ע' וגמר חתימתו אם יש להכשיר הגט בדיעבד:

רכטרכט בגט ארוסה שכ' אנת אנתתי ולא ארוסתי אם הגט כשר:

רלרל גט שנכתב בו ש' וע' שהיודין שבתוכה אינם נוגעין וכן י' שאחורי הצ' ושעל הא' אינם נוגעין אבל הם כל כך סמוכין שהתינוק קורא אותן בריוח בלי שום גמגום אם הגט כשר:

רלארלא באותן מדינות שמזכירין ח' כמו כ' רפויה האיך כותבין בגט הכנויים כגון מי"כל יכ"נט אם כותבים בכ' או בח':

רלברלב טעם וישוב איך אני כותבין בגטין כמה דברים שלא נהגו הקדמונים ואמאי אין בו משום הוצאת לעז על גטין הראשונים:

רלגרלג כשכותבין בגט בנימן אם יש לכותבו מלא או חסר וכן מבאר הרבה שמות דוגמתו:

רלדרלד מי שנשתנה שמו מחמת חולי אם כותבים בגט אנא יעקב משה או יעקב דמתקרי משה:

רלהרלה אם לכתוב בגט כינוי שהוא על צורת גופו כמו שמעון פוי"ך אבל אין קורין אותו פויך בלי השם דשמעון:

רלורלו אם נכתב גט ויודין שבשין אינם נוגעין:

רלזרלז האיך עושין במשומד השולח גט להוליך לאשתו:

רלחרלח שליח להולכה שאינו מכיר שהיא אשת המגרש ואין עדים שיעידו ע"ז אם יוכל לסמוך ע נשי או קרובים שיעידו עלי':

רלטרלט יהודים ששמעו מנכרי אחד מסל"ת ששמע מנכרי א' שנהרג יהודי בזה הכפר ונתן בו סימנים לפי תומו והסי' היו ביהודה שנאבד אם אשתו מותרת להנשא ע"פ מדות זה:

רמרמ עוד דיני עדות אשה בנכרי מסל"ת:

רמארמא דיני נשים הנמלטין מהגזירה ח"ו וב"מ אם מותרות הן לבעליהן ולכהונה:

רמברמב אשת ישראל רגילה ללכת יחידית אל הכפרים ללון שמה בין הנכרים ולפעמים נתפשת מחמת חובות שחייבת לנכרים אם אסורה היא לבעלה או אם נקראת עוברת על דת:

רמגרמג מי שגירש את אשתו ונשאת לחבירו הדר אצלו בעיר קטנה ואין יהודים דרים שם רק אלו הב' אם מותר המגרש ליכנס לבית חבירו:

רמדרמד אם קנא הבעל לאשתו שלא להתיחד עם פלוני אם יש לחוש אח"כ ליחוד כשנתיחדה עם זה אפי' אם בעלה בעיר:

רמהרמה אשה שלא שמשה זמן רב וראתה דם צריכה להמתין ללבוש לבנים כאשה ששמשה מקרוב:

רמורמו אשה שהרגישה כאלו נפתח מקורה להוציא דם ובדקה עצמה ומצאה על העד דבר לבן ולא לבן ממש אם יש לטהרה:

רמזרמז אשה שלעולם אינה רואה דם בפחות מי"ד אחר טבילתה ואח"כ ראתה לפעמים בט"ו בי"ו בכ' בכ"א אי חשבינן לה כאין לה וסת:

רמחרמח אם יכולה אשה ללבוש לבנים אחר שהתפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול:

רמטרמט אשה שמצאה כתם פחות מכגריס תוך ג"י הראשונים אם יש לתלות בדם מאכולת:

רנרן אם מותר לחבק ולנשק את אשתו בעונה הסמוכה לוסתה:

רנארנא אם מותר לישב עם אשתו נדה על העגלה ללכת מעיר לעיר:

רנברנב נדה שהיתה חולה אם בעלה רשאי לשמשה בחוליה:

רנגרנג בחור נשא בתולה ושכב אצלה כמה לילות ולא בא עליה ואח"כ פירסה נדה אם צריכה עוד שמירה להתיחד עמה:

רנדרנד טעם וישוב על מה שנוהגים נשים שלנו לטבול בנהרות בכל השנה:

רנהרנה אם מותרת יולדת לטבול אחר לידה בלילי שבת:

רנורנו עוד ממש בדבר הנ"ל:

רנזרנז אם מותר להניח לקטן להטביל כלים חדשים הנלקחים מנכרים:

רנחרנח האיך מנקין המקוה ואם צריך כלים נקובים לנקותה:

רנטרנט מי שלא נטל ידיו ונגע בידו במים כשרים אם נפסלו המים לנט"י:

רסרס מים ששתו מהם תרנגולים אם כשרים לנט"י:

רסארסא כלי שנקב כמוציא משקה אבל לא ככונס משקה אם כשר לנט"י:

רסברסב מי שהיה לו בן ובת ומתו שניהם והניח כל אחד מהן בן אם קיים הזקן מצות פו"ר בזה:

רסגרסג מי שקיים פו"ר ונתאלמן ולא רצה לישא אשה משום יראת קטטה בביתו אם יפה עושה:

רסדרסד קטן שנימול ואינו נראה רק ראש המילה כמו עד שליש והרבה ממשפחתו שדרכם כך עד בני י"ג שנה אז הם כשאר נימולים אם חייבין לתקן מילת הקטנים:

רסהרסה אבי הבן שלא מל רק פ"א אם רשאי למול את בנו בשבת היכא דאיכא אומן מוהל אחר:

רסורסו מילה בפורים אם מלין קודם קריאת מגילה או אחריה:

רסזרסז בת כהן פנויה שנתעברה ואמרה מפלוני יהודי נתעברה והוא אומר לא כי אלא מנכרי נתעברה כשהבן נתגדל אם חייב לפדות א"ע:

רסחרסח אם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו:

רסטרסט אם אפשר לעשות שום תקנה לפדות בכור אדם בשבת כשחל יום ל"א בשבת:

רערע ישראל שיש לו פרה מעוברת בבית נכרי האיך מקנה אותה לנכרי שתפטור מבכורה:

רעארעא ישראל קנה פרה חולבת ומעוברת מנכרי והנכרי א"ל הזהרו כשתהא סמוכה ללידתה שלא תקרבו אליה כי דרכה לבעוט באותו זמן אם יש לסמוך ע"ז שכבר ילדה ברשות הנכרי ולפוטרה מהבכורה:

רעברעב אשה שהקדישה נ"מ שלה אם בעלה יוכל להנות מפירותיהן או כי תמות אם יורש אותם:

רעגרעג אם יש צד היתר מה שנהנין מן הבימה ומפות ומעילים של ס"ת:

רעדרעד אדם שעשה עבירה שראוי לנדותו עליה והרב שבעיר נידה אותו אבל הכל הרגישו שנידהו מחמת שנאה שהי"ל עליו בלא"ה אם יש ממש בנידויו:

רעהרעה מי שנדר להתענות ב' ה' כל השנה ורצה ללוות יום א' מהן ולפרוע ביום אחר אי שרי או לא:

רעורעו חכם שנידה לא' כדין וגזר המושל בקנם שלא להחזיק הנדוי אם חייבים הקהל להכנס בספק סכנת הקנס להחזיק הנדוי:

רעזרעז מי שחלה בנו ונדר שלא לשתות יין עד שיהיה הבן בר מצוה והבריא בנו מחולי זה ואחר שנה או שנתיים מת מחולי אחר קודם שהיה בר מצוה אם האב מותר ביין תיכף אחר פטירת בנו או צריך להמתין עד הזמן שהיה ראוי להיות ב"מ או יאסר לעולם שלא יהיה לעולם ב"מ:

רעחרעח המתענה ב' דר"ה תענית חלום היאך יתנהג אח"כ אם צריך להתענות יום ב' לבד או גם יום א' או כלל לא:

רעטרעט אשה שנדרה נדר שיש בו ע"נ וקיים לה בעלה אם החכם יכול להתירו:

רפרפ קהל שגזרו תענית בשביל קהל אחר שהם בצרה ואחר חצות היום נודע להם שנפטרו מהצרה אתמול קודם קריאת התענית אם צריכים להשלים התענית או לאו:

רפארפא קהל שעשו תקנה שלא לעשות עוד חילוף מטבע שיצא עליו שם דפסול ואמר א' שכחתי שיש לי מטבע ההיא שקניתי קודם התקנה אם רשאי למוכרה:

רפברפב קהל שעשו תקנה בקנס לצדקה לכל מי שיעבור הן איש הן אשה ועברה התקנה אשה שיש לה בעל אם בעלה חייב לשלם בעדה:

רפגרפג כהן שמת לו מת בשבת מהמתים שמצוה לטמא לו אם מותר הוא להיות באהל ביום השבת:

רפדרפד אחד משרי המושל רצה לרעות סוסים שלו על בה"ק אם הקהל מחוייבים ליתן שוחד כדי למחות בידו:

רפהרפה כהן שהוגד לו שמת באהל והוא ערום אם מותר לו להשהות באהל עד שילבש מקצת בגדים:

רפורפו אם מוזהרים על קרחת ושריטה כשאין המת לפניו:

רפזרפז האיך נוהגין כשמת לו מת בע"ש ואותו שבת הוא ערב הרגל אם רוחץ בע"ש:

רפחרפח מת לו מת בחש"מ אם צריך לקרוע במועד או אחר המועד:

רפטרפט משרתת שאירע לה אבל אם מותרת לעשות צרכי אדוניה:

רצרצ אם אבל מותר לצאת בלילה אחר שתכלה רגל מן השוק:

רצארצא קרובים שנוהגים במקצת אבילות כמה יהיה קרוב ובמה צריך להראות אבילות:

רצברצב מי שמת לו מת בר"ח ניסן אם רשאי לפסוק אבלתו לשנה אחרת בכ"ט באדר אי אמרינן מקצת היום ככולו:

רצגרצג המתענים ואומרים קדיש יום פטירת אביו ואמו אי מתענים יום המיתה או יום הקבורה:

רצדרצד אם מתענים בשנה מעוברת תענית יא"צ באדר א' או בשני:

רצהרצה אם יש נדנוד איסור לגלח פאת הזקן במספריים:

רצורצו מי שיש לו זפי"ן עשוים מפשתן אם מותר לחבר בה בתי זרועות מצמר עם קרסים שקורין קניפ"ל:

רצזרצז אם להחמיר שלא לחבר עורות חיה ובהמה תחת בגדי צמר מאחר שהן תפורין זו לזו בחוטי פשתן:

רצחרצח נכרי המוליך עגלה דכלאים בשור וחמור ופגע בו בדרך אם יכול לדבר עמו מעסקיו בקול רם:

רצטרצט אם מותר לישראל למכור לנכרי תרנגולים אע"פ שיודע בודאי שהנכרי קונה אותה לסרסם:

שש אחד נשא אשה ושניהם רכים בשנים וקרוביהם רוצים להתעסק בשלהם קרוב לשכר ורחוק להפסד אם רשאים לעשות כן:

שאשא ראובן יש לו ש"ח על נכרי ובקש משמעון שיקנה ממנו חצי החוב ומכאן ואילך יעלה לו הריבית מן הנכרי לפי הערך ורוצה להיות לו ערב ג"כ בעד הקרן אי שרי למעבד הכי:

שבשב איך למצוא היתר להלוות לחבירו מעות שיתן לו מהן ריווח ויהיה ג"כ בטוח מן הקרן:

שגשג מי שיש לו שט"ח מנכרי בריבית ואמר לאחד תן לי חצי המעות ויעלה לך כל הריבית כ"ז שלא אחזיר לך מעותיך האיך יעשו שיהא בהיתר:

שדשד שט"ח שעברה עליה שמיטה אם יכול המלוה לכופו לשלם בערכאות מאחר שכתוב בשטר שיכול לכופו בין בד"י בין בדיני האומות:

שהשה אם יכולין לעכב הפקדון של ראובן בעיר אחרת שיש בה ב"ד כשאומר ראובן שרוצה לדון בעירו ולא בעיר הפקדון:

שושו אחד שתובמין ממנו ממון אם מותר לחפש טענות ודחיות שיעשה עמו פשרה:

שזשז מי שהוציא ש"ר על אחד וגרם לו בזה היזק ואח"כ נשמע שהוא שחר מה דינו ואם ישלם לו מה שהזיקו:

שחשח ראובן שלח מעות לשמעון ביד לוי לקנות לו חפץ ואח"כ בא ראובן ותבע משמעון החפץ ואמר שמעון במעמד לוי שמעולם לא נתן לו לוי בשם ראובן כלום ולוי אמר שנתן לו על מי מוטל השבועה:

שטשט יהודי נותן חגורת כסף לאומן נכרי לתקנה והלך הנכרי אל יהודי אחר וא"ל תן לי משכנותי שאצלך ותלוה לי עוד וחגורה זה לך למשכון ואח"כ ברח הנכרי אם חייב זה להחזיר החגורה או לא:

שישי אם רשותו של אדם קונה סחורה שבאה לביתו לענין שאין אחר רשאי לקנותה:

שיאשיא ראובן החליץ כל נכסיו עם שמעון ולוי והעמידו קנס לצדקה על המעכב ואח"כ נתחרט ראובן ובקש משמעון שימחול לו וכן עשה שמעון ולוי א"ר למחול והקהל תובעין קנס הצדקה אם יש זכות ללוי או לקהל:

שיבשיב אם הבעל יכול לטעון בעד אשתו בנכסי מלוג שלה כשאין לו הרשאה ממנה:

שיגשיג מי שהרשה את חבירו ליקח מעותיו וקיבל קנין סודר על זה והלך זה ונטל המעות ואח"כ בא לחזור מה דינו:

שידשיד ראובן נתן י' זהובים לשמעון להוליכם לעיר אחרת ולוי נתן לו ו' זהובים ולשמעון עצמו היה כ' זהובים ואמר הריני מניח זהובים שלכם בכיסי עם זהובים שלי ונאבדו לו ד' זהובים על מי ההפסד ואיך מעריכין ההפסד:

שטושטו אחד הראה לגנב מחתרת שיוכל לגנוב משם ממון חבירו והלך הגנב וגנב דרך אותו המחתרת אם חייב המראה לשלם:

שטזשטז אחד היה לו סוס שעומד להשכיר בא חבירו לקחת את הסוס ואמר שרוצה לרכוב עליו לצורך חוב א' שהוא נפסד בודאי אם לא ילך ואמרה לו אשת המשכיר אל תקחהו כי גם בעלי צריך לרכוב בעד חובו השיב זה אם יפסיד בעליך חובו אני אשלם לו כל החוב וגם שכר הסוס אתן ולקח הסוס בלי רשות ונאנס הסוס בדרך אם חייב לשלם הסוס כיון שלא ברשות לקחו:

שיזשיז אחד האוכל עם חמיו ב"ש יותר מאשר קצב לו ולא מחה בו חמיו לאמר אל תוסף אכול עמי וכשאכל עמו הוא ואשתו ב' שנים תבעו חמיו לשלם המזונות דזה אמר הלא נתת ג"כ לחתנך הראשון מזונות יותר ממה שקצבת לו אם חייב לפרוע המזונות לחמיו:

שיחשיח באיזה אופן יש אונאה בשכירת אדם ובהמה:

שיטשיט כובסת נתנה לאחד בגד חבירו ואח"כ בא חבירו ותבעו אם צריך להחזיר לו בגדו ולהפסיד את שלו כי לא קבל מן הכובסת רק מנין בגדיו:

שכשכ אחד אמר לחבירו אני רוצה למצוא לך מרגליות לקנות וקיבל קנין סודר ט"ז והיה סבור למוצאם ביד א' ולא מצאם ושוב לא יכול למוצאה כ"א בטורח גדול אם יכול לחזור מקנין סודר שקיבל:

שכאשכא אחד נתן שטר לחתנו על נדוניית בתו ומתה הבת ואח"כ בקש החתן מחמיו שישאול לו ספרים ללמוד בהן וכן עשה ואחר כך תבע מחמיו שטרו השיב חמיו כבר מתה בתי והחתן רוצה לעכב הספרים אם הדין עמו:

שכבשכב ראובן מכר לשמעון בשר איל תחת בשר סריס אם יכול שמעון לחזור מהמקח או ינכה לו רק מה שהוא בזול יותר מבשר סריס:

שכגשכג ראובן שכר אחד שילך בעדו למדינה פלונית והלך ראובן מחוץ לעיר והשליח אמר לשנים הנני מודיעכם שאיני רוצה לעכב שליחות ראובן אך מ"מ רצוני שיתן לי ג"כ ההוצאות על הדרך ואף כי לא התניתי בפירוש עמו מ"מ המנהג כן הוא. והלך לדרכו ובבואו לא רצה ראובן ליתן ההוצאות הדין עם מי:

שכדשכד ראובן המציא חוב לשמעון ונטל שכרו ע"ז לאח"ז נפל קלקול בחוב שיצטרך טרחא גדולה לתקנו ואמר שמעון לראובן מחויב אתה לעשות הטרחא כי קבלת שכרך ושמעון אינו רוצה הדין עם מי:

שכהשכה ראובן תובע את שמעון שיפרע לו חובו ובקש ממנו שמעון לתת לו זמן ועשה כן וכשהגיע הזמן לא רצה לפרוע ובא לב"ד וחייבוהו לשלם אם נותנין לו עוד זמן ל' יום זמן לפרוע:

שכושכו מי שנתן לחבירו כ"י לתת לו איזה דבר וכתב שנשבע ש"ד על ככה ואח"כ טוען שלא נשבע רק שכתב כך והתובע מודה לו מה דינו:

שכזשכז ראובן נתחייב שבועה לשמעון והפכה ראובן ואמר לשמעון תשבע אתה. וכשבא שמעון לישבע אז רצה ראובן לגלגל עליו תביעות אחרות אם יכול לגלגל בכה"ג או לאו:

שכחשכח ראובן שאל משמעון כלי זיין ללכת עם הנכרי נגד השונאים מחוץ לעיר ונפלו בני העיר ביד השונאים ולקחו הכלי זיין מראובן אם חייב לשלם:

שכטשכט שכיר שחלתה לו אשתו ומתוך כך לא גמר מלאכתו אי חשיב אונס בכה"ג. ובכלל זה תמצא ג"כ שאר דיני שכיר:

שלשל ראובן מת בלא יורשים ולא נודע לו שום יורש ואשתו תפסה הנכסים בכתובתה ולא הגיעו לפי פרעון הכתובה ואח"כ מתה האשה ובא אחד להביא כתבים שהוא יורש של בעלה ורצה לזכות בנכסים מחמת שהאשה לא נשבעה על כתובתה ויורשי האשה רוצים לזכות בנכסים הדין עם מי:

שלאשלא שטר נכרי שכתב בו איך שהנכרי משעבד א"ע לישראל זה ולכל הבאים מכחו אם יכול להקנותו לישראל אחר בחליפין בלי מסירה:

שלבשלב רב שקיים שטר יחידי אם מהני הקיום:

שלגשלג באיזה מקום נקרא שמירה מעולה לפקדון או איזה דבר נקרא פשיעה כשמניח ב"א נכריים ללכת בחדרו:

שלדשלד ראובן תובע את שמעון ואמר שפשע בפקדון שלו וע"א מעיד כדבריו ושמעון מביא ג"כ ע"א שלא פשע אם פטור שמעון משבועה:

שלהשלה איש אשר בידו פקדון וטוען שהמפקיד צריך להוציא לצרכו סך זהובים וזה מודה לו שכ"כ אבל אמר לא הוצאתי כ"כ אם נאמן הנפקד בשבועה:

שלושלו שנים שהיו שותפין בבית שיש בו דין חלוקה והאחד חפץ לחלוק והשני אמר שבדעתו למכור חלקו ואם יחלק לא יקח אותו שום אדם אם יכולין לכופו לחלוק:

שלזשלז כותל שהיה בין ראובן ושמעון ובצד הא' אבנים גדולות ואמר א' רצוני לקנותו כי בצד ביתי הם הדין עמו או לאו:

שלחשלח בית שמצריו מצר א' במצר שמעון ומצד אחד מצר נכרי בא יהודי ת' וקנה אותו ובא שמעון ורצה לדחות אותו מכח מצרנות והקונה אמר אחרי שמצ"א הוא במיצר הנכרי אין לו דין מצרנות הדין עם מי:

שלטשלט מנהג במדינה שכל יהודי המחזיק במשפט קרקעות של ב"ח נכרי אח"כ יוכל היהודי למכור אותו אבל הב"ח יש לו כח לגבות אותם והיהודי רוצה למוכרם לאחר אם יכולה האשה למחות בו מדין שעבוד כתובתה:

שמשמ אחד קנה בית ובא המצרן וסלקו וזה טוען כיון שאין לי בית דירה אין לך דינא דבר מצרא הדין עם מי:

שמאשמא שר שיש לו ב' עיירות וכל א' נותנים מס בפ"ע ועשירי העיר עקרו דירתם מעיר אחת וקבעו עצמם בעיר אחרת והשר תבע מס גדול מכל עיר בפ"ע ולאחר הטלת המס אמר השר מה שתבעתי בעיר הזאת הם יתנו מבלתי העשירים שקבעו דירתם לכאן והעשירים יתנו עם הקהל שדרו שם מקדם ונתן רשות לב' הקהלות לדון בד"י האיך ידונו בהם:

שמבשמב האיך נותנים מסים וממה מחויבים לתת ומי המחויבים וכל דיני מסים:

שמגשמג רוב הקהל הסכימו שישבע כל א' על הודאתו ומקצת בעלי כיסין ממאנים ואומרים לעשות שומא כמנהגם ואפי' אם יתחייבו לישבע אין רוצים לפרוט כ"ד ודבר כי דואגים להיזקות מתוך כך אלא רצונם לשער ולהעריך כלל ממונם בסכום א' ע"פ שבועה הדין עם מי:

שמדדשמ צבור שהוטל עליהם מס והסכימו לברור ה' אנשים להעריך כ"א וא' ויש בקהל ב' אחים עשירים ורוצים שיהיו מאותן ה' אנשים אם הדין עמהם:

שמהשמה כשיש חירום על העיר והוטל על הקהל להעמיד שומרים להחזיק בדקי העיר אם גובון לפי ממון או לפי נפשות:

שמושמו מנהג כשבא מושל תוך העיר שצריכין היהודים להשאיל לו מצעות ושימושי דערסא וגם צריכין ליתן לו מעט מעות האיך גובין אותן העולים:

שמזשמז אם מועיל מעמד שלשתן בממון יתומים ע"י האפטרופוס לטובת היתומים:

שמחשמח מי שהוציא הוצאות על יתומים קטנים לצורך פרנסתם שלא בצוואת ב"ד אם חייבים הם לפרוע או לא:

שמטשמט ראובן ואשתו היו להם בנים קטנים ובעת הגזירה נטמעו לבין הנכרים ומת ראובן ואשתו ואח"כ מת אבי האשה ובאו יורשיו ליטול הירושה ואתי ראובן בא ואמר כי הוא רוצה להיות אפטרופוס היתומין בני אחיו כי הירושה להם היא ואולי ישובו לדת האמת הדין עם מי:

שנשן ראובן צוה מחמת מיתה שינתן מנכסיו לבת בנו כ' ליטרא לקנות חגורה יפה ומת ואח"כ מתה גם בת בנו קודם שנתנו לה המעות והניחה בן קטן ומת גם הוא ובעלה בא לזכות ולגבות מחמיו אותן כ' ליטרין אם יש לו זכות בהן:

שנאשנא שנים שהוציאו דייתקי על לוי שאביו צוה מחמת מיתה שינתן להם סך ממון מנכסי אביו ולוי מסרב וטוען שאין ממשות באותו צוואה ואח"כ נתפשר עם האחד ולב' איננו רוצה לתת כלום וזה טוען אם אין ממשות בצוואה מדוע נתת לזה ולוי טוען אם נתתי לו הרבה מה נפקא לך בזה הדין עם מי:

שנבשנב שתוקי א' מת בלי ז"ק צוה שינתן בית שלו לאמו ובא אחר וזכה בבית כדין זוכה בנכסי הגר אם מחויב להוציאו מידו ולתת מאמו:

שנגשנג נשים מריבות על מקומות בב"ה שלהם ואחת הביאה ב' נשים שהמקומות שלה והאחרת הביאה עד א' שהמקומות שלה איזה עדות עדיף:

שנדדשן אחד בקש את חבירו להיות מורשה שלו ונתרצה לו באופן שאם יזכה בדין יתן לו דבר מה שירצה. ושוב רוצה המורשה להעיד בדבר שתלה בו זכות לזה אם חשיב כנוגע בעדות: