ליקוטי מוהר"ן, קס״ז

עז. הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ תַּעֲנִית: (לק"א סי' קס"ז)

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל-יְדֵי נֶדֶר עַל-יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-יְדֵי זֶה נוֹפְלִים אוֹיְבָיו לְפָנ

(ז) אָמַר לְאֶחָד, הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלִי הֵם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת: