ליקוטי מוהר"ן, כ״ז
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. אָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, א׳
א כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, א׳
ב וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת־פָּנִים, הַדְרַת־פָּנִים.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ב׳
וְזֶה (בראשית ל״ג:י״ח): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם – אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת (צפניה ג׳:ט׳): לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי שָׁלוֹם. וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם (ב"מ פד. ע"ש), וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ו׳): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ב׳
ג וְהַדְרַת־פָּנִים זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַנִּמְשָׁכִים מִי"ג (שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה) תִּקּוּנֵי דִּקְנָא (זוהר אחרי סב.), מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:ל״ב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ג׳
ד וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בְּי"ג (בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה) מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל, כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ. בִּבְחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:), הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל (ברכות סא ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:).
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ד׳
וְזֶה (שיר השירים ב׳:י״ד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ (עמוס ה׳:ד׳): דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז׳:י״ב):
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ד׳
ה וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ו:מ״ד): וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ה׳
וְזֶהוּ (דברים כ״ז:ח׳): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ה׳
ו וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברי הימים א ט״ז:כ״ז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו", כְּשֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְזֶה (שמות ט״ו:ב׳): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית. וְזִמְרָת – זֶה בְּחִינַת קוֹל. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם וְכוּ':
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פרשה ז).
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג׳:י״ב): וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כ״ט:ג׳): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ. (כמובא בבאר היטב סי' נג בשם הפסיקתא וכן ברש"י משלי ג בהג"ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו'); וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מ״ט:ג׳): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:א׳): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:כ״ג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשארז"ל סנהדרין נו:).
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ו׳
ז וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת־שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ח:י״ז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת (שם נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ז׳
וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ – כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז: אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים (ישעיה מח נז).
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ז׳
וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶה, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר (שם לח), הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת. וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת (שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת) – כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי. וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי – כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ז׳
וְזֶה (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן – עַל־יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – זֶה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ז׳
ח וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת לג: דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם": שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ, שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ') – בְּאַרְבַּע מָרוֹת שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן (כתובות סו:). שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ – בְּלֹא קֻשְׁיוֹת. וְאָז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ח׳
וְזֶה פֵּרוּשׁ:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
רְצִיצָא – בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ, שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, מֵהַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ – הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם, מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלֹקִים אֲחֵרִים, אֶלָּא לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
הֵיכָא נָפֵק רוּחָא – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יהושע ב׳:י״א): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ.
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאָמַר לָהֶם:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
בְּהַיְנוּ דְּעָל – בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ, הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ – בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (איכה ה):
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל)
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, ט׳
(שַׁיָּךְ לְעֵיל):
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, י׳
וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ'. וְאָמַר, שֶׁעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – רִנָּתָם דַּיְקָא, הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם, שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם:
ליקוטי מוהר"ן כ״ז, י׳
מקורות שנשען עליהם
וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
כִּי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לְעׇבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד׃
זֶ֭ה דּ֣וֹר דֹּרְשָׁ֑ו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
אִינִי? וְהָאָמַר מָר: שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דּ
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַ
תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן״, וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָ
תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ, פֶּה גּוֹמֵר, וֶשֶׁט מַכְנִיס וּמוֹצִיא כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, קָנֶה מוֹצ
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃
כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחׇכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחׇכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃
וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שׇׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃
וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ {ס}
עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
ה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃
וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
תָּנוּ רַבָּנַן, דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְ
תָּנוּ רַבָּנַן, בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד
וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו' וַיֵּצֵא הַחוּצָה (בראשית לט, יב), קָפַץ בִּזְכוּת אָבוֹת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית טו, ה): וַיּוֹצ
וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
ותפקחנה וגו'. לְעִנְיַן הַחָכְמָה דִּבֵּר הַכָּתוּב וְלֹא לְעִנְיַן רְאִיָּה מַמָּשׁ, וְסוֹף הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ:
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּ
כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הֹוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃
אִישׁ־אֹהֵ֣ב חׇ֭כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃
[ג] כבד את י"י מהונך ומראשית כל תבואתך (משלי ג:ט), שאם היתה נאה אל תהי פרוץ בעריות, שלא יהיו הבריות אומרים איש פלו' נאה ואינו גדור מן הערוה,
וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם. כְּשֵׁם שֶׁהֶפְ
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
דִּינִין בְּנֵי נֹחַ אִיפְּקוּד? וְהָתַנְיָא: עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהו
וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ {ס}
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃
בּוֹרֵ֖א (נוב) [נִ֣יב] שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו׃
וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהֹוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃
אֲמַר: הוֹאִיל וְאִיתְרְחִישׁ נִיסָּא אֵיזִיל אַתְקֵין מִילְּתָא. דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״, וְאָמַר רַב: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵ
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִי אַתְּ? אָמְרָה לוֹ: בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֲנִי. אֲמַר לַהּ: בִּתִּי
הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶ֩נֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑ה
גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים ׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃
וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם
זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃
הד בבית ברסלב
[ב]. כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְ
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי עצות, שלוםליקוטי עצות
ד. לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר כֵּן יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי אָדָם הֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם חוֹקְרִים זֶה עִם
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות שוכר 2ליקוטי הלכות
וּבְקִצּוּר, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְיִרְאָה וְכוּ' וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד כִּי אִם עַל יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד, דְּהַיְנו
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות נזיקין 5ליקוטי הלכות
כִּי בַּקְּדֻשָּׁה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם זֶה עִקַּר הָאַחְדוּת וְהַשָּׁלוֹם כַּיָּדוּעַ וְעַל יְדֵי זֶה מוֹלִידִין בָּנִים וּמַרְבִּין יִשְֹרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב,