ליקוטי מוהר"ן, תנינא 42

וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַ

וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמות ט״ו:כ״ו): כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. וְהִקְשׁוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים: אִם לֹא יָשִׂים, מַה צֹּרֶךְ לִרְפוּאָה, אֲבָל לְפִי הַנַּ"ל מְיֻ

(נג) תקס"ח סָמוּךְ לְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נָסַעְנוּ עִמּוֹ מִחוּץ לָעִיר אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי, וְסִפֵּר שֶׁחָלַם לוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיוּ מְשִׂיחִים שֶׁהָרְפוּאָה הִיא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד כִּי אֲנִי ה' רוֹפ

וְנֶאֱמַר, וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶי