ליקוטי מוהר"ן, תנינא 88

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָסוּר לָקֹץ אִילָן בְּלֹא זְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב כו), כֵּן אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלָהּ, וְכֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ. וְהָאוֹכֵל פְּרִי קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, יְכוֹלָה לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד לְנִשְׁמָתוֹ, כִּי יוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי־זֶה.

כִּי הַפְּרִי כָּל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגַּדֵּל, יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא צְרִיכָה חִיּוּת לְהִתְגַּדֵּל, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁמּוֹשֶׁכֶת יְנִיקָתָהּ וְחִיּוּתָהּ; וּכְשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ קֹדֶם זְמַנָּהּ, קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עֲדַיִן כָּל צָרְכָּהּ, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי כְּשֶׁמִּתְבַּשֶּׁלֶת כָּל צָרְכָּהּ, שׁוּב פָּסַק מִמֶּנָּה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה עוֹד לִמְשֹׁךְ חִיּוּת, אֲבָל כְּשֶׁצְּרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׁל עוֹד, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל־כֵּן זֶה הָאוֹכְלָהּ קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, תּוּכַל הַפְּרִי לִמְשֹׁךְ לְעַצְמָהּ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל זֶה הָאָדָם, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְהַפְּרִי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן תּוּכַל הַפְּרִי לִמְשֹׁךְ לְעַצְמָהּ חִיּוּת נַפְשׁוֹ, וְיוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ.

וְעִם כָּל זֶה, אִם מְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֲזַי יוּכַל לְהִנָּצֵל מִזֶּה, וְגַם אִם הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה', יוּכַל גַם־כֵּן לְהוֹצִיא עוֹד חִיּוּת מֵהַפְּרִי, וְלִמְצֹא שָׁם אֲבֵדוֹת.

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים, וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, רָזִין עִלָּאִין. וְהָעִקָּר, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ.

וְדַע, כִּי גַּם כֶּשֶׁמְּבַשְּׁלִין הַפֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה, אֲבָל אִם הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן עַל הָאִילָן הֵם מֻנָּחִים אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מְבֻשָּׁלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּתָלוּשׁ, זֶה מוֹעִיל, וּמֻתָּר לְאָכְלָן. וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא יָגֵע, וְהוּא מְרַחֵף רְחִיפוֹת הַרְבֵּה בְּפִיו (שֶׁקּוֹרִין סָאפֶּין), עַד אֲשֶׁר יָנוּחַ, כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ, קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּנוּחוּ מֵרְחִיפָתָן, וְאָז יֵשׁ הֶתֵּר לְאָכְלָן. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ, וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים, וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְהֵם עוֹמְדִים וְחוֹפְרִים תָּמִיד, וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר אֲבֵדוֹת, וְהֵם תּוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה, וּכְשֶׁהֵם מוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה, נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים אֲבוּדִים, הַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת, בִּבְחִינַת (תהילים קי״ב:י׳): תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק הוּא אוֹבֵד גַּם־כֵּן לִפְעָמִים, בִּבְחִינַת (קהלת ז׳:ט״ו): יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַחוֹפְרִין וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, הֵם אוֹבְדִים גַּם־כֵּן לִפְעָמִים, בִּבְחִינַת (תהלים פ"ג): יַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ – שֶׁאֲפִלּוּ הַחוֹפְרִים אַחַר אֲבֵדוֹת חוֹזְרִים וְאוֹבְדִים לִפְעָמִים, וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ג): עֵת לְאַבֵּד.

וְזֶה: תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, תְּקִיעָה, כִּי הַמַּלְאָכִים הַמְחַפְּשִׂים אַחַר הָאֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד, הֵם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקְעִים תַּרַ"ת כַּנַּ"ל.

וְגַם הִזְכִּיר אָז, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת מְקַבֵּל. וְגַם הִזְכִּיר אָז קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה (ב"ב כא). וְלֹא בֵּאֵר כָּל זֶה, כִּי הֵם דְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים. גַּם נִשְׁכַּח קְצָת, כִּי לֹא כְּתַבְתִּים בִּזְמַנּוֹ כִּי־אִם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז (כַּאֲשֶׁר נִדְפַּס כְּבָר בְּהַדְפָּסָה רִאשׁוֹנָה).

וְאָמַר, שֶׁכָּל הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ עִנְיַן כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, וְעִנְיַן הַפֵּרוֹת הַנַּ"ל, וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַמַּלְאָךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל – הַכֹּל אֶחָד, וְיֵשׁ בָּזֶה רָזִין גְּדוֹלִים: