ליקוטי מוהר"ן, תנינא 89

הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים, כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים. עַל־כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַבַּר־דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאֹד, וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה, עַל־כֵּן קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ.

וְהַתִּקּוּן לָזֶה – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר־דַּעַת לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִמְצֹא הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלֹּוֹ. כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ, אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים, כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה, כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶךְ גָּדוֹל מְאֹד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת (משלי ב׳:ו׳): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם, אַף אִם הֵם בְּהֵפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת שִׁידּוּךְ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת (מלאכי ב): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה. וְזֶהוּ: יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו, אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן דַּעַת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים מט:): אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְאֹרָסָה. וְיֵשׁ בָּהּ גַּם־כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת.

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִין, כִּי דִּבְרֵי־תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר"ה פ' ראוהו בי"ד), וְצָרִיךְ לְחַבֵּר דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים. נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר־דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִים. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל: