ליקוטי מוהר"ן, תנינא 106

עה. לוֹמְדֵי תּוֹרָה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לְהִרְהוּרִים, גַּם בִּשְׁעַת זִוּוּג יְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה: (לק"ת סי' ק"ה ק"ו)

וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ע"ז יט:), וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשֹׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁ

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר נִדָּה, כִּי אֲפִלּוּ בַּזִּוּוּג הָרוּחָנִי וְיִחוּדֵי הַמִּדּוֹת צְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּזִּוּוּג הַגּ