ליקוטי תפילות, חלק א 123

[עַל־פִּי תּוֹרָה ק"פ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן] לְמִי שֶׁמְּבִיאִין לוֹ פִּדְיוֹן, יֹאמַר תְּפִלָּה זֹאת יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִין וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) עַל־יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרוֹבֶת דִּין כְּלָל.

מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל־עֵת צָרָה וְצוּקָה, רַחֵם עַל הַחוֹלֶה (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וּפְדֵהוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וִיסוּרִין וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוֹשִׁים,

וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו בִּזְכוּת הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְיָדִי עַל פִּדְיוֹן.

רַחֵם עָלֵינוּ, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְיָדִי כְּאִלּוּ הִגִּיעַ הַמָּעוֹת לִידֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִים בְּיָדָם הַמָּעוֹת שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַדִּינִים,

כִּי אֲנִי מוֹסֵר יָדִי וְכָל כַּוָּנַת לִבִּי וְדַעְתִּי עֲלֵיהֶם, וְיִהְיֶה עֲשִׂיָּתִי כַּעֲשִׂיָּתָם וְיָדִי כְּיָדָם וּפִי כְּפִיהֶם.

וְהֵם יְכַוְּנוּ בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כָּרָאוּי עַל־יְדֵי הַמָּעוֹת הַזֶּה שֶׁבָּא לְיָדִי, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ כָּל הַדִּינִים מֵעַל (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּבִינָה עִלָּאָה,

וְיִהְיוּ נִמְתָּקִין הַדִּינִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, עַל־יְדֵי הַשְׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה שֶׁעוֹלִים מ"ב, שֶׁהֵם שֵׁם שֶׁל מ"ב שֶׁבְּרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל תְּפִלַּת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, שֶׁהוּא, אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם, בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. שַׁוְעָתֵינוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּבְעוֹלָם הַבְּרִיאָה יִהְיוּ נִמְתָּקִין הַדִּינִים עַל־יְדֵי הַשְׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת (אקיק יקו) שֶׁעוֹלִים מ"ב,

וּבַאֲצִילוּת יִהְיוּ נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי שֵׁם הַוַיָּה פָּשׁוּט, וּמָלֵא, וּמָלֵא דְמָלֵא, שֶׁעוֹלֶה מ"ב אוֹתִיּוֹת:

אָנָּא רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל הַחוֹלֶה הַזֶּה (אוֹ עַל הָאִישׁ הַזֶּה אִם הוּא בִּשְׁאָר צָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן), וּתְעוֹרֵר כָּל הַשְׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁבְּבִינָה עִלָּאָה שֶׁבְּכָל הַשָׁלֹשׁ עוֹלָמוֹת, אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, שֶׁהֵם יַד־הַגְּדוֹלָה, יַד־הַחֲזָקָה, יַד־הָרָמָה,

וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָה, מֵעַל הַחוֹלֶה הַזֶּה וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִפְדֶּה אוֹתוֹ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַדִּינִים שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו אֲפִלּוּ אִם הוּא אַחַר גְּזַר־דִּין,

וְתִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.

וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל־עֵת שֶׁיָּבִיאוּ לִי מָעוֹת עַל פִּדְיוֹן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן הָאֱמֶת, כַּמָּה וְכַמָּה מָעוֹת צָרִיךְ הָאִישׁ לִתֵּן בִּשְׁבִיל פִּדְיוֹנוֹ כְּפִי הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים בּוֹ.

גַּם תְּרַחֵם עַל הַמֵּבִיא הַפִּדְיוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן, וְיִתֵּן כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִתֵּן בְּאֹפֶן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים וְיַגִּיעוּ וְיַעֲלוּ לְהַשְׁלֹשָׁה יָדַיִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, וְיִהְיֶה נִמְתָּק בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּבִינָה עִלָּאָה.

כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה. רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, עַל הַדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ. רַחֵם עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעַל הַחוֹלֶה הַזֶּה, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

וְתִרְפָּאֵהוּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ וּתְשִׁיבֵהוּ לְאֵיתָנוֹ בְקָרוֹב, וּתְעוֹרֵר לִבּוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וְתִמָּלֵא עָלָיו רַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.

פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו,

כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: