ליקוטי תפילות, חלק א 124

[עַל־פִּי תּוֹרָה קפ"ד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוָּעֵד וּלְהִתְחַבֵּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ.

וְנִזְכֶּה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וִיעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ,

וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה, וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה, וְיוֹדִיעוּ זֶה לָזֶה, אֲמִתָּתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ וּגְדֻלָּתְךָ וְטוּבְךָ הַמָּלֵא אֶת כָּל הָעוֹלָם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יָדֵינוּ תָמִיד אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר.

וְיִהְיֶה נִבְנֶה וְנִשְׁלָם בִּנְיָן הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדֵינוּ תָמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וְיָאִירוּ כָּל הַאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּלְבָבֵנוּ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם, וְלֹא נֵלֵךְ עוֹד אַחַר שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ הָרָע, רַק נִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

וְנוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת, וְכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה אָרֹךְ מֵחֲבֵרוֹ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְיִרְאָה וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהֹוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְהֹוָה וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהֹוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ,

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, אָמֵן וְאָמֵן: