ליקוטי תפילות, חלק א 133

[עַל־פִּי תּוֹרָה קצ"ה - בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי] בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וּפְתַח עֵינַי וְלִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת וְהַהַרְחָבוֹת שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי וּמַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַמְּצוּקָה בְּעַצְמָהּ,

אֲשֶׁר רַק עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לִי חַיּוּת וְקִיּוּם בְּתוֹךְ מָעוֹף מְצוּקוֹתַי וְצָרוֹתַי, צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, אֲשֶׁר סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי, אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי.

כִּי אָנֹכִי בְּעַצְמִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי, בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבְמַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן חַסְדְּךָ לֹא הֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי. חַסְדֵּי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.

חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי מְאֹד מְאֹד בְּכָל יוֹם וּבְכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי לוּלֵי חַסְדְּךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי בְּכָל־עֵת כְּבָר אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, לוּלֵא יְהֹוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ רַבִּים וַעֲצוּמִים עָלַי כָּל כָּךְ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בְּכָל־עֵת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ, שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי בְּכָל־עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע. וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצֹא כָּל הַהַרְחָבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁאַתָּה מַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְלָן,

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתְךָ תָּמִיד, וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְאֶהְיֶה תָמִיד מוֹדֶה עַל הֶעָבַר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא,

וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימוּת כְּלָל עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ וּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים בֶּאֱמֶת. וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה, כִּי אַתָּה מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.

רַחֵם עָלֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד בְּכָל־עֵת, וְגָרֵשׁ וּבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי עַקְמִימוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ, וְלֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבוֹא עַל לְבָבֵנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר עַל דְּרָכֶיךָ וְהַנְהָגוֹתֶיךָ,

רַק אֶזְכֶּה לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַרְחָבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל־עֵת, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַתָּה מַרְחִיב לָנוּ הַרְחָבָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת,

מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים בְּכָל־עֵת שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי, וְתוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה.

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חוֹמֵל דַּלִּים, מוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ. צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ,

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרוֹת הַכְּפוּלוֹת, שֶׁעוֹבְרִים עַתָּה עַל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַנֶּפֶשׁ, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חַס וְשָׁלוֹם, לְעַקֵּם לְבַב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם, וְלִפְגֹּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְחוּסָה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִפֹּל שׁוּם אֶחָד מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל,

רַק אַדְרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק וְנִתְעוֹרֵר כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל וְנִצְעַק אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כִּי לֹא תַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.

וְנֶאֱמַר, כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: