ליקוטי תפילות, חלק א 72

[עַל־פִּי תּוֹרָה ק"ט - יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם,

עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, כִּי גַּשְׁמִיּוּת עֲכִירַת הַחֹמֶר וְתַאֲווֹתָיו הָרָעִים נֶאֱחַז וְנִדְבַּק בִּי מְאֹד, וְדַעְתִּי נִתְעַרְבֵּב וְנִתְעַכֵּר וְנִתְגַּשֵּׁם מְאֹד.

מָרָא דְּעַלְמָא כֹּלָא, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וְתֵן לִי עֵצָה טוֹבָה אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר וְלִמְצֹא אֵיזֶה דֶרֶךְ וּנְתִיב וּשְׁבִיל, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מֵעַתָּה. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְאַנֵּחַ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב עַל גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, וְשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. וְאֶהְיֶה מִתְאַנֵּחַ עַל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁבָּר כָּל גּוּפִי עַל־יְדֵי כָּל אֲנָחָה וַאֲנָחָה.

וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי אַנְחוֹתַי לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הָרוּחַ וְהַהֶבֶל דִּסִטְרָא אַחֲרָא, וּלְהַכְנִיס בְּקִרְבִּי רוּחַ וָהֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה.

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לַעֲקֹר וּלְהַפְסִיק חֶבֶל הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְשָׁר בִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים. וְתַעַזְרֵנִי מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַפְסִיק וּלְנַתֵּק עַצְמִי לְגַמְרֵי מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה, וַאֲדַבֵּק וַאֲקַשֵּׁר עַצְמִי בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

וְתַפְסִיק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי מִגּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְסִטְרִין אוֹחֲרָנִין.

וּתְקָרְבֵנִי וּתְקַשְּׁרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וּמֵעַתָּה תַּמְשִׁיךְ עָלַי חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים דֶּרֶךְ הַחֶבֶל שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תָמִיד

וּלְהִתְדַבֵּק בָּהֶם בְּחַי הַחַיִּים. אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ, הַחֲיֵינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה,

עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי וְדַבֵּק לִבִּי בְּמִצְוֹתֶיךָ, זַכֵּנִי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.

וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, מֵאֲנָחוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנִּי הֶבֶל וַאֲנָחָה לְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל אַנְחוֹתַי וְגַעֲגּוּעַי וּתְשׁוּקָתִי, יִהְיוּ רַק לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָמִיד, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. אָמֵן וְאָמֵן: