ספר המידות, שמחה, חלק ראשון

הִֽ֭תְהַלְלוּ בְּשֵׁ֣ם קׇדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂמַ֗ח לֵ֤ב ׀ מְבַקְשֵׁ֬י יְהֹוָֽה׃

וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית שִׂמְחָה וְשִׁכְרוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן קְצָת, כִּי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ לִשְׂמֹחַ בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּה עִ

וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּיגוּ וְכוּ', שֶׁהַשָּשׂוֹן וְשִׂמְחָה מַשִּיגִים וּמַגִּיעִים וְחוֹטְפִים הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּמְחָה בְּעַל כָּרְחָם וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, וְעַיֵּן ש

כִּי מוּבָן בְּתוֹךְ דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וְעַל-יְדֵי שֶׁנִּתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי