ספר המידות, תוכחה, חלק ראשון

אַתָּה הַמְעַיֵּן, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ, כִּי לְמַעְלָה הִזְהִיר הַרְבֵּה, שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וּבֵאֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵ

אַתָּה הַמְעַיֵּן, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ, כִּי לְמַעְלָה הִזְהִיר הַרְבֵּה, שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וּבֵאֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵ

[כ]. אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף עַל פִּי כֵן לַאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כִּי