שיחות הר"ן, י׳

הָרְשָׁעִים הֵם מְלֵאִים חֲרָטוֹת, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ חֲרָטָה. כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּעִנְיַן רִשְׁעָתָם, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ חֲרָטָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁבָּא בְּדַעְתָּם חֲרָטוֹת, עַל־כֵּן הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר בְּרִשְׁעָתָם.

כְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּלְחָמִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּנֶגְדּוֹ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, כְּשֶׁהָרָע רוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל אֵיזֶה טוֹב לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלָם, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. וְהָבֵן.

וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', אֲפִלּוּ לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה יוֹתֵר לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' – מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר. (וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר זֶה וּבְתַחְבּוּלוֹת תַּעֲשֶׂה מִלְחָמָה – לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרָע בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל פַּעַם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה.