שיחות הר"ן, קי״ג

אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃

נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃

וְזֶה בְּחִינַת סֵפֶר כְּרִיתוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִפְטֶרֶת אִשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ וִיכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה, כִּי הָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת צִמְצוּם וָדִין, כִּי עִקַּר כָּל בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּי

וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הָאָדָם שֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתּ

ֶאֱמוּנַת חֲכָמִים נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי נֶדֶר וְכוּ' כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ, כִּי כָּל חִיּוּת הָאִשָּׁה וּבִנְיָנָהּ הוּא עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ, כַּמּוּבָא בּ