שיחות הר"ן, קל״ה

דִּבֵּר עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאָמַר לוֹ: שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל עִנְיָנוֹ.

וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה יֵשׁ הֶבֶל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ' (בְּסִימָן ק"ט חֵלֶק רִאשׁוֹן). שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנְּחִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ נִפְסָקִין מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשְּׁרִין לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה.

וְכֵן אָמַר אַחַר־כָּךְ עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת, עַל אֲנָחָה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד.