שיחות הר"ן, רנ״ו
שִׁבַּח אֶת אַקְדָּמוּת (פיוט לשבועות) מְאֹד מְאֹד.
שיחות הר"ן, רנ״ו
וְאָמַר: שֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים וּרְגִילִים כָּל כָּךְ בְּטוֹב, עַל כֵּן אֵין מַרְגִּישִׁין כָּל כָּךְ אֶת שֶׁבַח מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַשֶּׁבַח הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל אַקְדָּמוּת שֶׁאוֹמְרִים בְּשָׁבוּעוֹת. וְאָמַר: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַעֲלַת הַשִּׁיר שֶׁל אַקְדָּמוּת עִם הַנִּגּוּן שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין הָעוֹלָם לְזַמֵּר אוֹתוֹ בְּנִגּוּן הַיָּדוּעַ, הוּא דָּבָר נִפְלָא וְחִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד.
שיחות הר"ן, רנ״ו
וְהִתְחִיל לוֹמַר קְצָת אֵיזֶה תֵּבוֹת מֵאַקְדָּמוּת עִם הַנִּגּוּן.
שיחות הר"ן, רנ״ו
וְאָמַר שֶׁאַקְדָּמוּת הוּא שִׁיר שֶׁל חֵשֶׁק (עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶּׂה שֶׁל הַבֶּערְגֶיר שָׁם מְדַבֵּר מִשִּׁיר שֶׁל חֵשֶׁק).
שיחות הר"ן, רנ״ו
כָּל זֶה סִפֵּר בְּשָׁבוּעוֹת אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כַּנָּהוּג בְּשָׁבוּעוֹת, וְהָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל הַסְּעֻדָּה שֶׁל מַאַכְלֵי חָלָב. וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת פַּעַם שֵׁנִי, וְזִמֵּר הַחַזָּן אַקְדָּמוּת, וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ מִמַּעֲלַת הַשִּׁיר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְהִפְלִיג בְּמַעֲלָתוֹ מְאֹד.
שיחות הר"ן, רנ״ו
מקורות שנשען עליהם
אסור להתענות במוצאי חג השבועות: הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות ברכות ומנהגים) ו
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבועות 2ליקוטי הלכות
וְעַל-כֵּן קוֹרִין אַקְדָּמוּת שֶׁנִּתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין לִקְרוֹת מַתַּן תּוֹרָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְהַשְׁלִים אֶת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי אַקְדָּמוּת הִיא שִׁיר ו
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות קדיש 1ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת 'אַקְדָּמוּת' שֶׁאוֹמְרִים בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד וְנִתְתַּקֵּן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם דַּיְקָא כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן
חיי מוהר"ן, ש״מחיי מוהר"ן
(א) אָמַר הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּל