שיחות הר"ן, ג׳

הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב.

וְאָמַר: כִּי לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין שִׁעוּר, כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא.

וְגַם מַה שֶּׁמּוּבָא "כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", הַיְנוּ גַּם־כֵּן אֵצֶל כָּל יְדִיעָה וִידִיעָה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְהַתַּכְלִית שֶׁל הַיְּדִיעָה דְּהַיְנוּ "לֹא נֵדַע", אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵין זֶה הַתַּכְלִית. כִּי זֶה הַתַּכְלִית הוּא רַק בְּאוֹתָהּ הַיְדִיעָה, אֲבָל בְּהַיְדִיעָה הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל בָּהּ כְּלָל, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה.

נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִין כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל כְּלָל לֵידַע בַּיְדִיעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֹּאת הַיְדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁלֹּא נֵדַע וְכוּ'.

גַּם הִפְלִיג מְאֹד בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפְלִים מְאֹד ח"ו, וְכָל אֶחָד נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. כִּי תְּשׁוּבָה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם!

כִּי אִם יִזְכֶּה יִהְיוּ נַעֲשִׂין מֵעֲווֹנוֹתָיו עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חַכָמֵינוּ ז"ל (יוֹמָא פו:): שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת. רַק הַכְּלָל: שֶׁמִּכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן יְכוֹלִים לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּנָקֵל, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְהָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ: שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלִּצְעֹק אֶל ה' וּלְהִתְחַנֵּן וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.