שיחות הר"ן, ד׳
עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ, קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה מָעוֹת לְאִישׁ כָּשֵׁר. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד, ח"ו, עַד שֶׁיַּשִּׂיג מָעוֹת. וַאֲפִלּוּ אַחַר הַיְרִידָה ח"ו מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת. כִּי גַּם הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת.
שיחות הר"ן, ד׳
כִּי דַּע, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נָפַל הָעֲשִׁירוּת בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת: "וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (אֵיכָה א), פְּלָאִים – אוֹתִיּוֹת אֲלָפִים.
שיחות הר"ן, ד׳
הַיְנוּ שֶׁהָאֲלָפִים שֶׁל עֲשִׁירוּת יָרַד פְּלָאִים, דְּהַיְנוּ יְרִידָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ ח"ו יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד קֹדֶם שֶׁבָּא לַעֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ אֲלָפִים מְזֻמָּנִים, וַעֲדַיִן הוּא סָפֵק כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, ד׳
אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לוֹ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָאִים גַּם צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָעוֹת, אֲבָל הוּא כָּבֵד וְקָשֶׁה מְאֹד מְאֹד. וְגַם הָעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים, הוּא מַזִּיק לָהֶם לַעֲבוֹדָתָם. גַּם בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה מְעַט עֲשִׁירוּת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְזֻמָּן כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְהַקַּלֵּי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲדֻמִּים מְזֻמָּנִים, כִּי עַכְשָׁו קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לְהַכְּשֵׁרִים עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, ד׳
וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן זְקֵנִי [סבא של רבנו] ז"ל שֶׁאָמַר עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שַׁבָּת סג.): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: 'אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא [יש] עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא [אין]? וְאָמְרוּ: 'כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד!'
שיחות הר"ן, ד׳
וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן [סבא של רבנו] זצ"ל: שֶׁהוּא רַק כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קַל־וָחֹמֶר וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲבָל לֹא בְּפֵרוּשׁ. כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם מְזֻמָּנִים כַּמָּה אֲלָפִים אֲדוּמִים, וְכַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן, ד׳
מקורות שנשען עליהם
טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖י
אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: זוֹכִין לִדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּימִינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. דְּאָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא, וְאָמְרִי לַהּ א
ואפשר שזהו רמז קרח, במלכות שהוא נגד נהי"ם דז"א ד ספירות דז"א הנקרא קרח הנורא. ואח"כ שנתחבר פב"פ נעשית ה, וז"ש בן יצהר שהוא יסוד בן ז"א המקנן
ונ"ל דכת' בעוללות אפרים (עי' מאמר קעז, רל) מה שאמרו חז"ל (ב"ב כה:) הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין, כי אמרו חז"ל (שבת סג.) ארך ימים בימינה ו
הד בבית ברסלב
וְזֶה בְּחִינַת עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מָיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם וְכוּ'. עַל אֵלֶּה בְּחִינַת אֵלֶּה אֱל
מקורות קרובים לעיון
הצעות חיפוש אוטומטיות מתוך כתבי ברסלב בלבד. הקשר והמשמעות — עליך; המערכת אינה מציעה פרשנות ואינה קובעת שיש כאן קשר.
ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות גנבה 2ליקוטי הלכות
וְזֶה בְּחִינַת עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מָיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם וְכוּ'. עַל אֵלֶּה בְּחִינַת אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ
ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות קדושין 3ליקוטי הלכות
וְכֵן אָנוּ רוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם נוֹפֵל עֲדַיִן לְתַאֲוַת מָמוֹן, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲווֹתָיו, עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְהַמְשִׁיכוֹ וּלְקָרְבוֹ
ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פורים 6ליקוטי הלכות
וְזֶה עִנְיַן תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, שֶׁהוּא מַפֶּלֶת הָמָן עֲמָלֵק, כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַ, הֲלֹא אָנוּ רוֹאִין כַּמָּה עֲשִׁירִים שֶׁהֵם כַּעֲסָנִים גְּדוֹלִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל,