מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאמרי בינה — שאלות 158
אשני כהנים באו לפני חכמים וכל אחד יש בידו בכור ובו מום, וראו החכמים דהמומין של שניהם הם מומין גמורים, אך לאחד התירו לו לשחטו, ולחבירו אמרו אע"פ שזה מום גמור כיון שהביאו לבדו ואין אחר עמו להעיד עליו שנפל מאיליו, הכהנים חשודין הם להטיל מום ואין נשחט על פיו, ושואלין והלא גם חבירו שהתירו לו לשחטו כהן היה והביאו לבדו ואין אחר עמו להעיד: